שמחבר שני דברים להיות לאחדים כגוף אחד ממש, וכך הוא עד"מ ענין האהבה הטבעית שבנפשות ממקור חוצבן שהם חלק אלק' ממששצה ומיוחדי' בתכלית היחוד באוא"ס ממש, ע"כ גם למטה אחר שנבראו מאין ליש וירדו מטה להתלבש בגוף ונפש החיונית זאת היא מדת הצדיקים מצד נפש האלקית אשר בקרבם חשקם ותשוקתם להתכלל באור ה' ולהבטל במציאות אליו ית' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא וכל ימיהם תמיד הם בביטול הנ"ל מחמת טבע נפשותם שנעשה להם טבע ואין צריכים שום התבוננות והכנה לעורר את האהבהשצג, וזהו ע"ד תרין ריעין דלא מתפרשין, והוא עד"מ כאהבת אח ואחות שהאהבה ביניהם קבוע ונטוע מעצמה בטבע בתולדותם בלי שום התעוררות כלל, וע' בת"א בד"ה רני ושמחי בתשצו בענין עד שקראה אחותי כו', <19>
ּ ובחי' כלה כלתה נפשי אינו שייך רק כשהוא מרחוק ע"ד צמאה לך נפשישצז כו' בארץ ציה כו', אמנם שתהי' אחותי וגם בחי' כלה, היינו ע"ד לאתבא צדיקייא בתיובתאשצח, כי גם אצי' נק' עשייהשצט לגבי אוא"ס ב"ה וכתר עליון כו' אע"ג כו' אוכם הואת.
וזהו וגם אמנה אחותיתא בת אבי כו' ותהי לי לאשה כו', כי באמת כלתב העולמות עליונים מריש כל דרגין כו' הם בחי' מדבר ושממון ובחי' דומם ממש שאין בהם חיות כלל לגבי הקב"ה כי אתה עשית את השמים ושמי השמיםתג ואתה מחי' את כולם שהוא הוא ית' חיות כל העולמות ואין עוד מלבדו ואפס זולתו, והיו כלא היו, וכמ"ש אשר שם שמות בארץתה א"ת שמות אלא ש מותתו שכל העולמות עליונים הם ג"כ בחי' שמות מפני שהם מקבלים מבחי' שמות בלבד בחי' שם והארה, בי"ה הוי' צורתז עולמיםתד, ולזאת תכלה אליו נפש כל חי לדבקה בו ית' חיי החייםתח ב"ה וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייךתט פי' שאין חייך אלא הוא וכדכתי'