למעלה מהשמש וזהו בחי' ב', ולהיות כי זהו לעילא מן שמשא לכן נמשך מזה נשמות חדשות וזהו שנת' שכשנמשך מן החכ' נמשך נשמות חדשות כו', ובחי' הג' זהו פנימיות יסו"א <47>
ּ שמבחי' זו א"א להמשיך עכשיו כי פנימיות אבא הוא חשוב כמו פנימיות עת"ילב כמ"ש הרמ"ז פ' כי תצא דרע"ו ע"ב בד"ה כימי צאתך כו'לג.
קיצור. שכאשר נמשך מחכ' הארה מועטת ע"י חלון בחי' יו"ד כשנמשך בבינה נעשה וא"ו, וזהו קדוש בוא"ו, כי החכ' הוא אצי' שבאצי' ובינה בריאה שבאצי', כמו שמסביר א' נקודה אחרונה שבשכלו לתלמיד, להנחיל אוהבי יש, ושבת אקרי קדש ל' הבדלה עליות העולמות למעלה מגדר המשכה, ואז זיווגא דכנס"י במלכא קדישא כי אין כל חדש תחת השמש אבל בשבת כשחוזר ונתעלה לשרשו למעלה אז נמשך ומתגלהלד נשמות חדשות, וצ"ל שיסו"א עצמו הוא למעלה מן השמש, וזה מאיר בשבת כו'.
(לב) והנהלה כתיב ה' בחכ' יסד ארץלו כונן שמים בתבונה, וצ"ל זה איך ארץ שהיא בחי' תחתונה יותר מן השמים יסודתה מחכ' ושמים מתבונה, אך הענין הוא דשמים עם היות שהם אהוי"רלז עכ"ז העיקר הוא בחי' אהבה ולכן בתיבת שמים יש תיבת מים בשלימות ומאש הוא רק השי"ן לבדלח, ולמעלה הם בחי' חו"ג דז"אלט, שהוא בחי' יש מי שאוהבמ וזה נמשך מבינה שהוא מקור ושרש הישמא, בינה דינין מתערין מינהמב, כי אחר שנמשך בבחי' השגה והבנה שייך שיומשך ע"י הבנה זו לאהוב את הדבר או להיפך לשנוא אותה וזהו מה שבינה היא אם הבניםמג כו', דחו"ג דז"א כנודע.