קמא

כו' להתהוות בבי"ע, שהרי מה שנמשך ונתהוה ע"י הדבור ירד ונמשך תחת הזמן ממש, משא"כ מה שהוא בבחי' מחשבה הוא למעלה מזה כו', וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם גשמי נראה מחשבתו נחשבת לאין שלא יומשך ממנה שום התהוות מחמת דקותה, ומה שהולך ומתעבה לבחי' הדבור ומעשה נחשב יותר ליש שמהם יומשך התהוות דבר, אבל מדת הקב"ה אינו כן שהוא ית' הסוכ"ע הוא היש ואין בלתו, ומה שהולך ומתפשט יותר בבחי' עולמות עליונים ותחתוני' הוא נחשב יותר לאין כי הכל בטל נגדו וכולא קמי' כלא חשיב^שעא לכן כמ"כ בענין מחשבה ודבור שלו ית' הם הארות והתפשטות אלקותו ית'^שעב הנה המח' הוא בחי' יש ועז"נ להנחיל אוהבי יש^שעג וממנה עיקר ההתהוות עד שהדבור נחשב לבחי' אין וכלא חשיב לגבי מחשבה זו כו'.

קיצור. גן נעול מל"ת, ותלוי' במח', וכתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם לא יתהווה מהמח' מאומה, ולמעלה עיקר ההתהוות הוא מבחי' המח' כו'.

(יג) וע'^שעד בד"ה למנצח על השמינית בענין מחשבה שלמעלה מהרצון^שעה, והנה מח' עילאה שולטת <18>

ּ על הכל, ולכן ע"י קיום מצות ל"ת שהמחשבה שולטת על המעשה שנמנע ואינו עושה ממשיך מח' עילאה הנ"ל בחי' כי לא מחשבותי כו', וזהו שרש הפרסא המפסיק, וזהו גן נעול שמה שהוא נעול זהו ע"י קיום מל"ת^שעו ואבדיל אתכם^שעז כו', ע"ד רקיע המבדיל בין מים למים כו' וע"ד ויבדל בין האור ובין החשך^שעח, וזהו שער החצר כו' סגור יהי' ששת ימי המעשה פי' האור של הל"ת בחי' י"ה אינו מתגלה בימי המעשה שהם בחי' ו"ה, וביום השבת יפתח כי אז עליות זו"נ במקום או"א, א"כ אזי ו"ה הם במדריגת י"ה, וע"ד מ"ש בביאור והי' מספר פ"ד^שעט, שז"ע והי' מספר כו' אשר לא יספר^שפ, ושז"ע ביום ההוא יהיה^שפא שבחי' ו"ה תהי' במדרגת י"ה, ובחי' זו מאיר בשבת כי אז מקבל העולם חיות מהמחשבה ולא מהדיבור, וע' בד"ה למנצח על השמינית^שפב

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org