ומל' דאצי' נעשה עתיק לבריאהתשיח כו', שע"י צדקה נעשה מצדקתשיט צדקה ד' נעשה ה'תשכ כמ"ש בזהר עד לא קבילת דכרתשכא, ולא נאמר בתורה מעלת אברהם שהי' מאכיל אורחים כו' עד שיצא מארצו ובא כו'תשכב הגם שכבר הי' בן ע"ה שניםתשכג, אלא שמתחילה הגםתשכד שהי' עושה לא הי' ממשיך כלוםתשכה ולא הי' נוגע ליחוד עליון עד שאמר ה' אל אברםתשכו במאמר זה ויאמר ה' מאציל עליוןתשכז המשיך אל א"ב ר"םתשכח בחי' שכל הנעלם מכל רעיוןתשכט לך לך כו' להיות ירידה והשתלשלות כו' ואז נמשך להיות יחוד עליון תלוי במעשה התחתונים, ועיקר גילוי היחוד הוא ע"י התורה, אך האבות עשו הכנה לבחי' התורה כמ"ש ותורה שם בישראלתשל ע"י בחי' ישראל, וע' במד"ר שכל האבות נק' ישראלתשלב, ומביא פסוקי' ע"זתשלא, כי ע"י אברהם נמשך קו הימין חסד, וע"י יצחק בחי' גבורה, וע"יתשלה יעקבתשלג ת"תתשלד, וז"ע ס' בראשית שאין בו מצותתשלו התורה רק פ' אברהם ופ' יצחק ופ' יעקבתשלז שהם קודם התורה והם הם שהמשיכו להיות בחי' התורה כו'תשלח.
ויובן למשכיל ממ"ש בענין חכמות בחוץ באד"ר קל"א ב' ק"מ א' ובפ' ואתחנן דרס"ב א', דעם היות ששם מבואר שמקור כח והמשכה זו היא ממו"ס, וכאן ביארנו דקלא א' דלא אשתמע הוא ממו"ס, מ"מ היינו שלפי מש"ש י"ל קלא דלא אשתמע הוא חו"ב דאצי' כו', או י"ל דאו"א במזלא אתכלילן וז"א בעתיקא אחיד ותליא