הוא נוגהסה לכן הוא מבריק והצפרנים שחוץ לבשר הם קליפות ויונקים מקדושה ע"י אמצעות ק"נ, לכן האסור גדול כ"כ לגדל הצפרניםסו מפני שממשיך מקדושה לסט"א, והזמן הוא בע"ש מפני דאז כל דינין מתעברין מיני'סז וכ"א מישראל הוא קומה שלמהסח לכן צריך לקוץ את הצפרנים.
ולהבין זה ע"ד העבודה הנה ארז"ל ת"ח צ"לע שמינית שבשמיניתסט מגה"ר דכתי' כלו ס"ג יחדיו נאלחועא, סג הוא גסעב וצ"ל חלק א' מס"ד, והו"ע ויגבה לבו בדרכי ה'עג, דאפי' מי שהוא עובד ה' באמת לאמתו ובטל לאלקות מ"מ מה שחושב דכשעובד ה' הוא עושה נח"ר ליוצרו ולהיפך כשאינו עובד כו' (בפ"א וכאלו פורע חובו), ה"ז גסות, אך לא סגי בלא"ה דצריך להיות קצת גסות זה אינו לפי כבודו ועי"ז לא יפול ברע ח"ו, אך דוקא ס"ד ולא ס"ג דהוא ג"ס אף דס"ד הוא רק חלק א' פחות מס"ג אך העיקר דלא גס דהיינו ס"ג, ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא, סאסאה פי' בערוךעד שהוא חוט דקין שלמעלה מהשבולת ויש בהם שינים דקים מאד, והיינו שבתחלת עבודה צ"ל חלק שמינית כו' (ובפ"א אך אח"כ כשהוא בטל באמת א"צ לזה כלל), וכמו"כ ענין הציפורן הוא שלא יומשך למקום שאינו ראוי, ועוי"ל ענין הצפורן דהנה יש ב' בחי' חשמל א' המבדיל בין קדש לחול וכמ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין קדש לקדה"קעה והוא כמו משל לשכל עמוק שהוא מסתיר על השכל והוא סיבת הגילוי דמבלעדו לא יובן השכלעו מפני עומקו, הב' ההבדלה