קלב

לה' בלי יגיעה וזהו בחי' אהוי"ר הנמשכים מלמעלה בחי' עבודת מתנה אתן^רמב כו', משא"כ לפעמים כשאין נמשך בחי' דבור העליון בבחי' גילוי למטה כמ"ש נאלמתי דומי'^רמג, כרחל לפני <12>

ּ גוזזי' נאלמה^רמד, וגם מחמת גשמיות וחומריות האדם שאין לו כלי לקבל גילוי זה, והיינו כי כדי לקבל דו"ר הבאים מלמעלה הוא ע"י שמעורר תחלה אהוי"ר בנפשו, וז"ע אד' שפתי תפתח, בחי' שם אד' שהוא בחי' מל'^רמה הוא הפותח שפתי האדם המתפלל, ופי יגיד תהלתיך לשון יגיד הוא המשכה^רמו כמשל המושך מים מגבוה לנמוך שהמים הולכים מאליהם, כמ"כ התהלה והשבח שהנשמה משבחת אינה מצד השגת הנשמה עצמה שהיא המשיכה דבר מה רק התהלה היא תהלתך העצמי' ממדת מל' ופי אינה אלא המגיד וממשיך לבד, והיינו שהפה שבאדם הוא כלי להשראת דבור העליון כו', וז"ע התהללו בשם קדשו לשון נפעל ולא נא' הללו דהיינו כשיש בחי' גילוי מלמעלה אז אומר לנשמות ומלאכים עליונים שתהלתם ושבחם בהשגות^רמז אלקות שלהם באלקים חיים שאין התהלה שלהם שיאמר הללו רק שנמשך להם בחי' תהלה זו מלמעלה ופיהם יגיד תהלתו ית' הנמשך בהם מלמעלה, ולכן אמרו פסוק התהללו כשהביאו את הארון לירושלים^רמח שאז ע"י גילוי אלקות שבארון שהוא בחי' נורא תהלות^רמט נורא אותיות ארון כמ"ש בס' ה"מ^רנ סי' ע"ז, עי"ז נמשך בהם גילוי בחי' תהלה להיות התהללו כו'.

קיצור. שהעלי' בנש"י זהו ע"י אותיות התורה, וכמ"ש התהללו בשם קדשו שהל"ל הללו אלא ע"י שנמשך גילוי אלקות בבחי' המל' להיות בבחי'^רנא תהלה עי"ז נמשך גם בנשמות להיות התהללו לשון נפעל כו'.

(ט) ובזהר בראשית דל"ט ע"ב פי' ע"פ הנצנים נראו בארץ^רנג עת הזמיר הגיע דהא כדין משבח ומהדר כד"א למען יזמרך כבוד, ופי' כדין היינו כשמתגלים בו ו"ק דז"א שזהו הנצנים נראו בארץ, ובמאו"א אות נו"ן סעיף ך"ה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org