כד

ע"ז כי להיות הארי' הוא גבוה מאד נעלה בשרשו לכן בירידתו למטה להתלבש בגוף בע"ח א"א לו להתלבש כ"א בגוף חי' טמאה שהוא גס ועב יותר הרבה מכמו גוף בהמה טהורה שהוא אכילת המדבר כו', וכמו בכותל חומה הנופל לארץ הנה האבן אשר בראש הכותל^*17 נופל למרחוק יותר, וסיבת נפילתו למרחוק כ"כ זהו מפני כי הי' תחילה גבוה יותר. ויובן עוד ממה שאנו רואים שהראי' היא במעלה יותר עליונה מבחי' השמיעה, שלכן גזרו אומר שאינו דומה שמיעה לראי'^יז, והיינו שמה שנקנה בכח הנפש ע"י הראי' גדול במעלה עליונה ודביקות יותר מבחי' השמיעה כמשנ"ת מזה באורך בד"ה וככה^יח תאכלו אותו בענין ההפרש בין מוחין דאבא למוחין דאימא כו' ע"ש, ומדוע בהתפשטותם בגוף האדם הנה הראי' תופסת דבר גשמי דוקא עצם ומהות הדבר כמו שנשפל בגשמיותו, ואיננה תופסת דבר רוחני כלל כמו קול, שגשמיותו הוא ג"כ דק ורוחני, משא"כ שמיעה תופס דבר הרוחני כמו הקול ונעימות כלי שיר וכלי זמר כו', והגשמי כמו כל הדברים שנשפלו להיות בחומר וציור החומר גשמי אין השמיעה תופסת אותם, ולכאו' נהפוך הוא, אלא שהיא הנותנת שלהיות כח הראי' גדול במעלה יותר לכן בהתפשטותה למטה אין לה כלי שתתלבש בה כ"א הגשמי דוקא שהוא חומר גס, משא"כ השמיעה היא ברוחני דוקא מפני כי בשרשה לא הגיעה למעלת הראי' כו', ועד"ז יובן שלהיות הארי' הוא גבוה במעלות יותר על השור לכן בירידתו למטה הארה ממנו להחיות גוף גשמי בלתי אפשר שילובש בגוף טהור שהוא אינו גס כ"כ, כ"א דוקא בדבר טמא כחי' טמאה דוקא, ולהיותו בחי' גבוה לכן גם למטה הוא מלך שבחיות שהוא הוראה על עוצם בחי' החי שבו כו'.

קיצור. למה דימה השבטים לחיות ובהמות טמאות, ויובן עפמשנ"ת שהארי' שהוא יותר במעלה למטה הנה הוא חי' טמאה, ע"ד כמו נפילת האבנים מהחומה שהגבוה יותר נופל למרחוק יותר, והראי' דוקא תופס דבר גשמי כו'.

(ב) וביאור ד"ז יובן ע"ד מארז"ל כל הגדול מחבירו^יט יצרו גדול הימנו, אשר לכאו' יפלא מאד הלא מי שהוא גדול יותר הי' צ"ל אצלו מציאת היצר במיעוט יותר, כי האור דוחה חשך בטבע, וא"כ אור בהיר שאצל הגדול, שלכן נק' גדול מחבירו שהו"ע היותו יותר בתורה ובי"ש ובגמ"ח כו', וא"כ מדוע עוד יגרע

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org