הוא ק"ש שהוא בחי' המתיקות דק"ש בחי' עריבות ידידות מתיקות ונעימותקלא שנמשך ע"י ההתבוננות דשמע ובשכמל"ו יחו"ע ויחו"ת כו', אמנם כ"ז הוא בבחי' הפני' רק שבק"ש יש בחי' בכל מאדךקלב שהו"ע לצאת מהגבלת הכלי לגמרי שלזה נק' בשם מאד כו'.
אך עוד עבודה א' הי' במקדש שהיא בבחי' מקיף לבד, והוא בחי' הקטרת הקטרת, ולא היתה קריבה על מזבח החיצון כ"א על מזבח הפנימיקלג לבד, והוא רק בחי' ריח דבר שהנשמה נהניתקלד ממנה ולא הגוף, רק בחנוכת המזבח שחנכו הנשיאים היתה הוראת שעה שהקטירו קטרת גם על מזבח החיצוןקלה וזהו בשביל החנוכה שחנכו את המזבח וכמשל התינוק שמחנכי' אותו שילך לביה"ס הולכים עמו הגדולים כנ"לקלו ונותנים לו מתנה מרובה ויתירה שלא ע"צ ההרגל אתו בשאר הימים שהכל הוא בכדי לחנכו ולהרגילו לילך לביה"ס, משא"כ כשכבר הרגיל א"ע לילך לביה"ס אז הנהוג אתו כמו שהוא לפי ערכו כו', וזהו דכתי' הבו לה' כבוד ועוזקלז, שלכאו' אינו מובן כלל מ"ע הבו לה' כבוד הלא לי הכבוד אמר ה' צבאותקלח ומה"ע הבאת הכבוד לו ית' כו'. אך הענין הוא דכבוד הוא בחי' מקיף שהרי זהו דבר שאינו רק מה שנמשך בבחי' הפנימיות לבד כ"א רובו ככולו הוא בחי' מקיף ומה שיש בו שנמשך בבחי' הפנימיות זהו הארת והסתעפות לבד, והוא מה שהארת המקיף מאיר