תיז

ברישא חשוכא^מג והדר נהורא כמו"כ כאשר רואה האדם בכל יום שבתחילה מאפיל ואח"כ מאיר הרי מובן שהקב"ה מחדש אותם בכל יום, אבל באמת הרי הוא מחדשם בכל רגע ורגע, ושרש חידוש הישינות האלו הוא מטוב שלו העצמי והוא הוא המשגיח על כל פרטי פרטיות. ובזה יובן מה שאמר פרעה לא ידעתי את הוי', כי הוא הי' כופר בש' הוי', כי מש' אלקים ידע^מד שיוסף הודיעו וכמ"ש אלקים יענה^מה כו'. אך שיוסף הודיע לו האלקים כמו שהוא מיוחד עם ש' הוי' אבל פרעה קיבל ממנו לפי טעותו רק ש' אלקים בלבד וכפר בש' הוי' ולכן עשה הקב"ה אותות ומופתים בארץ שינוי הטבע באין מונע כלל, ועי"ז ראו שאין ממש ביד המזלות, כי אם הי' בהם איזה כח לעשות רצונם הרי הי' מונעים ומעכבים, כמו ע"ד האדם שמי שיש כח ויכולת ועושים נגד רצונו ה"ה מונע ומעכב, ואם הי' ביד המזלות איזה כח ה"ה הי' מעכבים, ובמצרים הי' שולט אז מזל טלה והקב"ה עשה ביד המזלות עצמם כרצונו, הרי ראו שהוא המשגיח על כל פרט ולא כמו שהם אומרים עזב את הארץ. וזהו מ"ש למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ.

ובזה יובן ענין העגל שאעפ"י שראו האותות והמופתים שעשה הקב"ה במצרים מ"מ כאשר עלה משה בהר מצאו הערב רב מקום להטעות את ישראל ואמרו שלא מפני השגחתו של הקב"ה הי' האותות והמופתים כ"א שמזל שור נלחם עם מזל טלה וכבש אותו והוא עשה את האותות והמופתים, וע"ד שמצינו בדניאל דכתיב שהמזלות לוחמים^מו, ובאמת א"א ללחום הם בעצמם דמה שאמר דניאל שהמזלות לוחמים הוא ע"י ציווי הקב"ה אבל בעצמם אינם יכולים לעשות כלום, ולכן עשו את העגל העלאת מ"ן למזל שור וזהו כללות ענין חטא העגל. והנה הנשים לא נתקבל אצלם דעת זה כי נשים הם עלמא דנוקבא אשר שרשם ממל' והנה כתי' י"ב בקר שהם י"ב מזלות^מח דרקיע^מט והים עומד עליהם^מז ים הוא מל' דאצי'^נ והוא שולט ומושל עליהם וה"ה יודעים שהמזלות אין בהם כלום ממש כי ה"ה בעצמו מושל עליהם והנשים ששרשם ממל' ומל' הוא מקור הנבראים וממנו יכול להיות גילוי שיורגש בנפש האדם ולכן הרגישו הנשים זאת ולא קיבלו דיעה הזאת ולא פרקו נזמי הזהב שלהם, אבל האנשים ששרשם מז"א שהוא מרוחק בערך בי"ע הרי לא יוכלו^נא להיות משם גילוי שיורגש בנפש האדם, והמל' שמשם יוכל להיות גילוי המורגש ה"ז אינו השרש שלהם, ומאין ירגישו זאת, ולכן טעו אחר הערב רב לאמר שיש כח לצבא המזלות ועשו כדמות עגל העלאות מ"ן למזל שור.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org