בהשוואה א' כמ"ש בע"ח שער העקודים פ"ה בהג"ה ממה"ק, שלכן נק' יחידה כו', ולכן כמו שמקיף על חב"ד דז"א מלמעלה עד"מ כך הוא מקיף ג"כ מתחת רגליו מלמטה ולכן ממנו נמשך ג"כ הפרגוד והמסך שבין אצי' לבריאה, וכמ"ש בע"ח שמ"א שהמסך הוא החשמל שנמשך מבחי' בינהשל ומבואר בהרמ"ז ס"פ יתרו בדף ע"ח שסוד החשמל הוא בת"ת בין דאימא בין דז"א, נמצא שהמסך הנ"ל נמשך מת"ת דאימא, אלא שמ"מ מבואר שם בע"ח פ"אשלא דהמסך הוא החיצוני' דת"ת דאימא, ואמנם היחידה והמקיף דז"א הוא עצמיות דת"ת דאימא, ומ"מ המקיף עצמו הוא הגורם להיות בחי' מסך הנ"לשכז, ונמצא שהפרסא שרשה מהכתר.
ועוי"ל פי' יהי' סגור התענוג נעלם בתוך השכל והמדות בימי המעשה, וביום השבת יפתחשלג ויתגלה ונהר יוצא מעדן כו', והפרסא ז"ע עדשלד הגלשלב והוא בחי' המסך המפסיק בין הקדושה לסט"א בחי' חשמ"ל ושרשו מהמסך המפסיק בין אצי' לבריאה, שע"י מסך זה לא יוכלו הקליפות להתקרב לקדושת האצי' שהוא אור התומ"צ, וענין הגל הזה בעבודה הוא משארז"ל רשעים נדמה להם כחוט השערה וצדיקים נדמה להם כהרשלו, ועמך כולם צדיקיםשלז פי' שכל איסור קטן נדמה להם כהר ומסך מבדיל בינו לבין קונו, וזה בא ונמשך מבחי' יראת חטא, וענין יראת חטא הוא יראה הכלולה באהבה שמצד עוצם האהבה מתיירא מן החטא שלא ינתק חבל האהבה כו', ולכן נדמה לו כהר <16>
ּ ומסך מבדיל ונק' הר הגלעדשלח שהיא מחיצה המפסקת כו', או הר הוא אהבהשלט וחסד דקדושה שמזה נמשך יראת חטא להיות גל עד ומחיצה מפסקת בינו ליצה"ר, וממילא כשישים אל לבו כל הנ"ל שהוא בחי' הר ומחיצה מפסקת אפי' עבירה קלה שבקליםשמ ממילא לא ישאר ח"ו*