[עולם הבריאה] והנה הריחוק הערך בין אצי' לבריאהכב הוא כמו בין בורא לנברא, דהנה בריאה הם נבראים נפרדים אשר המהווה מוכרח להסתתר מהדבר המתהווה, הגם שהבריאה הוא בכח הא"ס וכמארז"ל אפי' מתכנשין כל באי עולםכג אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש אחת, וא"כ איך הם נפרדים, אך המהווה מוכרח להסתתר מהדבר המתהווה לכן הם נפרדים, אך אצי' הוא ל' אצלו וסמוךכד והוא הפרשותכה הארה מאוא"ס וכמו שהוא אוא"ס כמו"כ הארתו אוא"ס, ולכן באצי' הוא אינון ואינון הואכו, איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד בהוןכז, שהרי בהם וע"י בורא יש מאין אשר זה בכח הא"ס, א"כ אין ערוך כלל ביניהם, וכל ההפרש הזה הוא מפני שבאצי' אבא עילאה כו' ובבריאה אימא עילאה כו', ולפ"ז יובן ההפרש בין חו"ב ג"כ, ולכן בחכ' לית מח' תפיסא בי' כלל אנת הוא חכיםכח ולא בחכ' ידיעא, דחכ' הוא כח מהכט אחד האמת שבו שורה אוא"ס ואי' בתניאל וזו היא מדרי' החכ', והנה מ"ש אורייתא מחכ' נפקת הוא מנובלות חכ' כמו פרחים שנושרים מהאילן, כמו"כ תורה הוא אחוריים וחיצוניות דח"ע.
וזהו משה קיבל תורה מסיני, משה הי' רבן של כל הנביאיםלא, ובמקום שנבואה מגיע השיג מדרי' היותר עליונה דהשיג אחוריים וחיצוניות דח"עלב, אך לא פנימיות דח"ע, והוא אור אבא שמלובש בבינה והארתו שפועל ומתפשט בנהי"מ, ובחי' זו השיג משה אבל לא הפנימיות דח"ע ועז"כ ופני לא יראולג, הגם שכל נבואה