לקולמד כו' מזה יהי' נמשך שלא אשים עליך מחלה דק"נ וכמו שפי' רז"ל להדיא ע"פ והסיר ה' ממך כל חולי זה יצה"ר כנ"ל.
קיצור. מחלה זו מרה ק"נ שממנה נמשכים תאוות תענוגי' גשמיי' שאסרם התורה, ועובר על לאו דולא תתורו, ונק' נפרד שגרע מנבדל, כ"א צ"ל ותורתך בתוך מעי, וחולי זה יצה"ר שסופו מ"ר ב"פ ק"ך והאחרוני' דינים קשים, ועל רע זה נא' לענות בו שיהי' מלאך רע עונה בע"כ אמן, וע"ד בכל לבבך בשני יצריך.
ועדיין צ"ל מ"ש כי אני ה' רופאך דמאחר שלא ישים מחלה הנ"ל א"כ מה צריך לרפואה, והגם שי"ל שמאחר שאני רופאך לכן לא אשים עליך המחלה בכדי שלא תצטרך לרפואה, עכ"ז צ"ל מהו ענין רופאך. אך הנה כתי' רפאות תהי לשרךמה, ופי' הר"נ ז"למו בס' מ"עמז כי הנה מאמר המין מפלגא ולעילא כו' ספ"ד דסנהדריןמח, ונמצא באמת צריך האדם לראות שלא יהי' מפלגא ולתתא פי' שלא יהא פוגם בברית כו', וזהו רפאות תהי לשרך שאפי' מטבור ולמטה מרפא שיהי' שלם עכ"ל ודפח"ח. וביאור ענין זה יובן ממ"ש ע"פ ששים המה מלכותמט דהנה ענין מפלגא ולתתא זהו מ"ש ומשם יפרד כו' והרי בבחי' יפרד כתי' לתאוה יבקש נפרד כנ"ל, והסיבה לבחי' ומשם יפרד זהו לפי שההמשכה היא מבחי' ונהר יוצאנ כו' שהוא בחי' יש נהרא מכיפי' מבריךנב ומתרבה ונתפס ליש והוא ההשגה שהיא בחי' בינהנא כו', אבל ומעיין מבית ה' יצאנג בחי' והחכמהנד מאין תמצאנה אזי והשקה את נחל השטיםנו ג"כ שהוא מקור התאוות כמ"ש ברבות פ' בלקנז, ומעין זה מתגלה בתורה, ולכן עשו ארון עצי שטיםנח שע"י בחי' אורנט