וה"ז ג"כ פגם אבל (נשמות דבי"ע) הרי כתי' ונפש כי תחטאלח שע"י החטא ועון נעשה בה פגם, אך מ"מ אל יאמר נואש דזהו"ע הקרבן וכמ"ש אדם כי יקריב מכםלט, ומהו מכם, פי' תמורת שהוריד תחילה הנה"א צריך להעלות אותו עתה, וראשית ההקרבה הוא מן הבהמה ומן הבקרמ, בהמה הוא מין הבהמה וגם להורות על הנה"ב, דהנה שרש הבהמה הוא מעולם התהו שקדם לתיקוןמא ופי' קדם במעלה וכשמקריבין אותה ע"ג המזבח נכללת באש של מטה ואש של מעלה עד שעולה ונכללת לה' ועי"ז והחיות נושאות את הכסאמב, דשרש הבהמה הוא מפני שורמג שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסא והאדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הואמד הרי נתעלה גם האדם, ומפני דשרש הבהמה הוא מתהו לכן ע"י הקרבן נמשך אש שלמעלה מתהו ותיקון ומתמלאים הפגמים, וזהו דאי' שנתמלאו כל הפגמיםמה הוא מפני שנמשך אור שלמעלה מתהו ותיקון, וכ"ז בד"כ, ובד"פ (בפ"אמו הו"ע התפלה דתפילה במקום תמידין תקנומז. ד) הנה כשאדם נעור משנתו ה"ה בריה חדשהמח וה"ז כמ"שמט