ב)ואמנם הנה כ"ז הוא כשפועל ישועות בנפשו לברר את נה"ב ולהעלותה ועי"ז מתעלה נפשו האלקי', אבל כשנמשך אחר שרירות לבו בעצת יצרו הרע המסיתו ומדיחו מדרך הטוב ומכשיל נפשו האלקי' ג"כ עד שחוטא, ולא די במה שלא בירר את הנה"ב אלא שגם נה"א נפגמה בהעשותו הרע בעיני הוי' ואז מפיל נפשו האלקי' ג"כ ומורידה מגדולתה וצריכים להעלותה ולתקנה, וע"ז אמר אדם כי יקריב מכם פי' אם יתחיל בסדר עבודתו להקריב הנפש ולקרבה מנפילתה, מן הבהמה כו' תקריבו כו'. והענין הוא כי הנה הבהמה בשרשה גבוה מן האדםכד שהרי שרשה מעולם התהו שקדמה לעולם התיקון, רק שנפלה בשבירה, וע"י שמעלים אותה ומקריבים אותה ע"ג המזבח ונכללת באש שלמעלה עד שמגעת לשרשה הוא בחי' פני שורכה שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסאכו עם בחי' אדם שעל הכסא לבחי' אוא"ס בחי' כי לא אדם הואכז, וע"י בירור התהו עי"ז נמשך מאוא"ס שלמעלה מתהו ותיקון ולכן עי"ז מתמלאים כל הפגמים כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות תקנוכח, וע"ז נתקן כל סדר התפלה כי האדם בקומו משנתו הנה הוא נעשה ברי' חדשהכט, וביצירת האדם נא' וייצר ה' אלקי'ל שם מלא, וכתי' וייצר בשני יודי"ן שרומז ליצ"ט ויצה"ר וכמארז"ל בתרין יצריןלא, ושרשם מב' שמות כי שרש נה"א הוא מש' הוי' כמ"ש כי חלק הוי'לב כו', והנה"ב משתלשל מק"ך צירופי*34 אלקיםלג כמ"ש במ"א, ואז מיד בקומו משנתו שנעשה ברי' חדשה הרי אין לו עדיין במה להגביר נפשו האלקי' על נה"ב כי הגם שהמוח שליט על הלב מ"מ הרי עדיין לא התבונן כלל, ולכן ראשית כל מתחיל מודה אנילד שענין ההודאה היא הגם כי אינו משיג בשכלו שכן הוא מ"מ הוא מודה על האמת, וכן