קמה

בתורתיך שאז זמן קליטה שקולטת כנס"י טיפת החכ' דהיינו התורה שירדה מרצונו וחכמתו ית' אלא שנתגשמה ונתלבשה בדברים גשמי', ובהיות כל איש ישראל לומד תורה וחוזר לימודו ותופס בזכרונו היטב נק' קולטת שקולט דבר החכ' שבחכ' התורה כו', אלא שמתחלה צ"ל קדשנו במצותיך ואח"כ ותן חלקנו בתורתיך, וכמו בגשמיות שמתחלה צ"ל קדושין ואח"כ נשואין, כך צ"ל תחלה קדשנו במצותיך שזהו בחי' קדושין ואח"כ ותן חלקנו המשכת טפת החכמה, וענין הקדושין ז"ע הזמנה ועי"ז אוסרה על כל העולם^תכא, ובעבודה ז"ע ואבדיל אתכם כו' להיות לי, וכמו וארשתיך לי^תכב לשון אירוסין וכמו שאצלם הי' הנהוג שהיו מקדשין בשעת האירוסין, ואח"כ הוא הנשואין בחי' קליטת התורה, וכן יובן זה בתפלה שהוא ע"י הדעת והתקשרות במוחו ולבו שיתקע <20>

ּ בחוזק במחשבתו בבחי' הרגשה וכמארז"ל הכר את בוראך^תכג שנתפס לתוך מוחו וגם לתוך לבו להיות לו רעותא דלבא מעומקא דלבא לה' לבדו כו', והנה עד"מ כי יקח איש אשה^תכד שצריך לקדשה תחלה שנותן לה פרוטה או שוה פרוטה^תכה שהוא רק דבר שתוכל לקנות לה חיי נפשה, כך א"א להיות הנשמות קולטות כ"א כאשר ימשיך לה תחלה חיות אלקות מלמעלה וזהו וארשתיך לי, ואח"כ וידעת את הוי'^תכו.

וענין הקדושין הוא כמ"ש והייתם קדושים^תכז כו' להיות לי, וזהו פי' הרי את מקודשת לי^תכח פי' שתהי' מובדל ומופרש לי לשמי, וז"ע כל כוונת המצות כי מצות צריכות כוונה^תכט פי' לדעת המכוון, והמכוון הוא להיות מובדל מן התאוות ומכל מדות הרעות, ולכן תקנו חז"ל לומר אשר קדשנו במצותיו בברכת המצות, ועי"ז יוכל להיות לו בחי' קליטה הנ"ל בתורה ותפלה, משא"כ בלא בחי' קדושין הנ"ל א"א להיות בחי' קליטה, והנה ענין בחי' המשכת קדושין הנ"ל הוא מלמעלה מבחי' סוכ"ע, וז"ע טבעת קדושין^תל עגול^תלא סוכ"ע ששם שוה הכל אצלו ית' הי' הוה ויהי' הכל ברגע א'^תלב ואין בו שום שינוי ח"ו, וכמ"ש גדול הוי' ומהולל מאד^תלג ולגדולתו אין חקר, פי' שגדולת הוי' הוא מאד בלי שיעור,

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org