קד

התורה גם בחי' שטים נהפך לטוב, וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זהו היצה"ר^ס, והתורה נק' תבלין^סא בדרז"ל, וזהו כי אני ה' רופאך דאע"ג שכבר נא' כל המחלה כו' לא אשים, מ"מ מפלגא ולתתא ששם נא' ומשם יפרד, והיינו משום דאית קרומא דפסיק במעוי דב"נ^סב כו' ומ"מ ע"י התורה נא' רפאות תהי לשרך, והיינו ע"י שררך אגן הסהר^סג כו', וזהו כי אני ה' רופאך כו'. ולתוס' ביאור בענין כל המחלה כו' לא אשים כו' י"ל ע"ד בשבת ק"נ נמתקת^סד והרע נדחה והטוב נהפך לקדושה כו' ולכן לא נאמר פרש שבתכם^סה כו' ועד"ז יובן ענין כל המחלה לא אשים כו'.

קיצור. מאחר שהמחלה לא ישים מה צריכי' לרפואה, ופי' הר"נ ז"ל שזהו גם מפלגא ולתתא היינו פגם הברית, ויש לבאר כי ע"י הקרומא דפסיק, נא' ומשם יפרד, והיינו לפי שההמשכה הוא מהנהר, אבל ומעיין מבית ה' יוצא^סו והשקה גם נחל השטים, ועד"ז בתורה, ולכן הארון הי' מעצי שטים ועז"נ כי אני ה' רופאך.

ובכ"ז יובן מארז"ל גדולה תשובה^סז שמביאה רפואה לעולם, ולכאו' צ"ל מה צריך העולם לרפואה דלכאו' ענין הרפואה אינו שייך רק במדבר ובע"ח, אך כי ראה נתתי לפניך את החיים כו', וכמבואר בלק"ת פ' ואתחנן^סח בד"ה שמע ישראל שז"ע יהי רקיע ויהי מבדיל^סט, ומה שמעל לרקיע נק' חיים כו' וההיפוך מה שלמטה הוה ונפסד, וע' בד"ה האזינו השמים^ע, ועיקר בחי' מות היינו ג"ק שנמשכו מזמ"ל דתהו שמתו^עא, ומהם כל האיסורים, ולכן רשעים בחייהם^עב כנז' בלק"ת פ' עקב^עג סד"ה ויאכילך את המן, והחולי מפריש בין חיים כו' והוא ק"נ תאוות היתר, וחולי קרוב ללשון חול^עד, חולין^עה שהיא בעשייה וע"כ העולם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org