לו

נבדלים^מא שעובדים את ה' באימה וביראה ברתת ובזיע^מב ולמה יהי' עבודת האופנים לעומת עבודת השרפים, וגם משמע שזה שאומרים ברוך כבוד כו' זהו לעומת בחי' קדוש שאומרים המלאכים^מג, אשר גם זה אינו מובן מהו ולמה כו'. והענין הוא דכתי' אני הוי' לא שניתי^מד שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה ובין אחר הבריאה, והיינו מפני שכלליות ברה"ע נעשה מהארה בעלמא ולכן כלליות ההשתלשלו' אינו תופס מקום כלל, ואי לזאת כאשר השרפים משיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות, וזהו שאומרים ג"פ קדוש שז"ע היותו קדוש ומובדל מג' עולמות בי"ע^מה, או שהוא קדוש מקדוש ע"ד קדה"ק לגבי קדש, ג"פ (והוא מפני שהם נבראים א"א להם להשיג יותר דבאמת אינו שייך מספר ג"פ קדוש זל"ז שהוא בלתי בע"ג שאינו בערך לגבי הגבול בבחי' בלי גבול ולא במספר ג' כו') ולכן רצונם האמיתי שיעלו ויבואו ויגיעו להדבק בו ית' הקדוש ומובדל מגדר עולמות, ושיצאו מהשגתם והגבלתם להדבק בו שמובדל ומרומם מגדר עולמות, ולכן כתי' שרפים עומדים ממעל לו^מו, ולכאורה איך אפשר שהמלאכים יוכלו לעמוד למעלה מבחי' ש' אד' שאמר תחלה, ותי' הבעש"ט ז"ל שבכ"מ שהרצון שם^מז ה"ה כאלו הוא עומד שם (ולכן בלעו"ז ג"כ כן הוא, וכמו שהראה פ"א לתלמידו שור מלובש בכובע של ש"ק^מח, שזה הי' מפני שהאוכל אכל בתאוה עצומה, ונעשה הוא עצמו תמונת שור שהוא הבשר שנתאוה לה, והכובע לא נשתנה כו') וע"כ כאשר השרפים חפצם ותשוקתם ליכלל וליבטל בבחי' אוא"ס שקדוש ומובדל לכן ה"ה כאלו עומדים שם כו', ולפ"ז צ"ל מאחר שכאילו עומדים שם למה רוצים עוד יותר ועונים באימה ואומרים ביראה קדוש שהרי כאלו הם שם, וכפשוטו י"ל שבהסתלק הרצוא והאמירה הרי אינם שם לכן מוכרחים להיות תמיד בבחי' הרצוא.

ואמנם הנה האופנים אינם משיגים את בחי' אוא"ס הקדוש ומובדל כ"א משיגי' שכל התהוות העולמות הוא מהארה בעלמא לבד ושיש בחי' שלמעלה מהשגתם, אבל אינם משיגי' מהו, ולכן אומרים ברוך היינו שיתברך ויומשך להם מה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org