לעד לעולםטו שענין עמידתם זה הוא באהוי"ר ואם המלאכים שהם מחיצוני' הכלים עמידתם באהוי"ר כ"ש עמידת הנשמות שהם מפנימיות הכליםטז כנודע, וגם ענין שם עמידה למעלה ז"ע הביטוליז שהרי לא שייך ענין עמידה גשמי' אלא ע"ש שעומדים בבחי' הביטול עש"ז עצמו נק' בשם עמידה כמו העומד לפני המלך שעומד בביטול עצום מפני אימת ופחד המלך כו', א"כ ענין דביקת נה"א הלואי שיהי' ביטולה בהיותה מלובשת בגוף עד שיהי' בערך לאופן ביטולה קודם שנתלבשה בגוף אלא שכל ענין ירידתה בגוף הוא בכדי שגם נה"ב יהי' לה ג"כ ביטול לאלקות, וזהו דכתי' ואהבת בכל לבבך וארז"ל בשני יצריךיח שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה', וזהו ע"י הקדמת פסוק שמעיט ובשכמל"וכ, שע"י ההתבוננות והעמקת הדעת בבחי' ביטול אמיתי דאחד בחי' יחו"ע וביטול היש דועד בחי' יחו"תכא עי"ז גם היצה"ר ישוב לאהבת ה' ולדבקה בו ית', וזהו תכלית ירידת הנשמה בגוף כו'.
קיצור. ענין חנוכה, ולמה כינו לקרות חנוכה שהנס הי' בשמן, יובן בהקדם הקרבנות ע"פ משארז"ל תפלות כנגד תמידין תקנו, שענין התפלה לדבקה בו ית' שגם הנה"ב יבא לדבקה בו כו'.
(ב) והנה יתרון אור מתוך החשךכב, שענין בחי' בירור נה"ב שגם הוא יבא לדבקה בו ית' <2>
ּ ה"ז יותר מעולה ומשובח מדביקות נה"א שדבוקה בו ית' בטבע תולדתו כו', ויובן זה ממ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאדכג, וארז"ל טוב זה מלאך חיים מאד זה מה"מכד, ולכאורה למה נק' בשם טוב מאד, אך הענין כנודע שהוא היצה"ר הוא המסית והוא המקטרג והוא הפועל הגומר כו' שהוא המה"מכה, אמנם אין היצה"ר נק' טוב מאד בהיותו עדיין יצה"ר בתוקף עוז כמו שהוא