בעניניו בלי כוונת הלבשמא המשכת אלקות בזה הדבר, ושרש ענין גלעד הוא אבנים כשהבית נופל ונעשה חורבה נק' גל, כמ"כ אבנים הם אותיותשמב וכשהצירופי אותיות הם בדברים בטלים נעשה ג"כ חורבה ולכן זהו הר ומסך מבדיל כו'שלה.
קיצור. בת"ז פי' גן נעול ע"ד סגור יהי', וענין הסגירה זהו ע"ד הפרסא שבין אצי' לבי"ע, ושרשו מהכתר, ת"ת דאימא, אלא שהוא מהחיצוני', אושמג י"ל סגור יהי' העלם התענוג בשכל, והפרסא זהו כענין הפרסא שבין הקדושה לסט"א, ובעבודה ז"ע לצדיקים נדמה להם כהר, הר הגלעד, דב"ט.
(יב) ולפ"זשמד ענין גן נעול זהו ע"י שס"ה ל"תשמה לשמרהשמו כו', כי ל"ת נמשכים מהכתר י"השמז ומשם הפרסא כו', כי ענין ל"ת להרחיק הרע שלא יקרב זר, א"כ ז"עשמח המסך לפי פי' השני, וכן נעל שלא יהיו הקוצים עוקצים לרגל, ולכן לפעמים איתא מ"ע בז"א ול"ת במל'שמט ולפעמים ל"ת באו"אשנ, אלא כי ל"ת במל' המסך חשמל ושרשו למעלה מז"א והיינו מאו"א, ובכס"מ דקי"ושנא וז"ל ולהיותשנב כי המחשבה הואשנג באבאשנד לכן מצות ל"ת שאין בהם קום ועשהשנה זולתי סור מרע במחשבה בלבד הם תלוים בשם י"ה באו"א, האמנם זו"נ שהם עולם המעשה מששת ימי בראשית הנק' ששת ימי המעשהשנו לכן תלוי בהם מ"ע, ואעפ"כ כו' ונמנע ולא עשאה כו' עכ"ל. ובמאו"א אלף סעי' קע"ג אבי"ע הם הד' עולמות נק' מחשבה רצון קול דבור כי המחשבה מתפשטת באברים וא"צ לדבור וכן האצי' איהו וגרמוהי חדשנז עכ"ל. וביאור הענין דכתי'שנח כי לא מחשבותי מחשבותיכםשנט ומבואר במ"אשס שאינו מובן לפי פשוטו כי מילתא דפשיטא היא שאין ערוך