שהרע הי' עדיין בתוקף ולכן הי' החיפזון לברוח מן הרע אבל לע"ל כתי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץסט לכן כי בחיפזון לא תצאו כו', ובד"כ יצ"מ הי' משם אלקיםע ולכן הי' בלילהעא והו"ע סיהרא לית לה מגרמה כלוםעב אבל לע"ל כתי' והי' לעת ערב יהי' אורעג, וזהו שלע"ל יתגלה בחי' טעמי תורה והו"ע נישואין.
והנה עפ"ז יובן מ"ש ואתה תצוה כו' דהנה כל מה שנת"ל בענין העלאות הנרותעד, נר הוא הנשמה וכמ"ש נר הוי' נשמת אדםעה צריכים להעלאות הנשמות הנה הוא עבודת אהרן שהי' מעלה נש"י מלמטלמ"ע אבל עבודת משה הי' להמשיך המשכת מ"דעו מלמעלמ"ט וזהו שמשה הוא שושבינא דמלכאעז מתניתא מלכתאעח כמו מלך שגוזר אומר שע"י תורה ממשיכים מלמטלמ"עעט, הגם שהמצות גבהה מעלתם על מעלת התורה דתורה הוא בחי' שערות [וכמ"ש קוצותיו תלתלים ] ומצות הם תרי"ג ארחין דגוגלתאפ, אך למטה התורה למעלה מהמצות שהמצות נתלבשו בדברים גשמים אבל תורה אפי' למטה היא ג"כ חכ', וזהו שביקש אעברה נא ואראהפא את הארץ שרצה להמשיך בארץ ג"כ מלמעלמ"ט ולא יהיו צריכים להעלאה מלמטלמ"ע, וזהו שכתי' כאן תמיד ואח"כ כתי' מערב ועד בקר דהנה בבי"ע יש שינוים ויוכל להפסק אבל באצי' דאיהו וחיוהי חדפב אינו שייך שם שום הפסק, ועוד י"ל מעלות התורה על המצות, דהנה מצות הם דוקא בזמן כמו מצה שממשיכים קטנות אבאפג ה"ז דוקא בפסח אבל בשאר השנה אינו ממשיך כלום, וכמו"כ שבת מוחין דאבא יו"ט מוחין דאימאפד סוכות מקיפים