[אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
רנו
נמשך כלליות המשכת הק"ו כו', ולכן מנענע בראשו בחי' ראשית חכ' שהתלבשות אוא"ס הוא בחכ' ומשם נמשך עד בי"ע ועוה"ז השפל, וזהו ע"י לימוד דרבים כמ"ש הן אל כביר לא ימאסתשמה ואינו מתעכב כו' דוקא, משא"כ היחיד כו', כי הרבים יש להם כח יותר נעלה כו', וזהו ואלא אמאי קאים עלמא משחרב בהמ"ק כו' על איש"ר דאגדתא, והיינו שכמו בשעה שטמאו כל השמנים, עכ"ז המשיכו חכמים להאיר גם אור הגס* כנ"ל, מפני שדרבנן יש לו מעלה יתירה שזמד"ר משלימי' לתר"ך כו' כן משחרב בהמ"ק ונהר יחרב בב"ר ויבש בב"שתשמו כו' עכ"ז קאים עלמא על איש"ר דאגדתא כו'.
ּ קיצור. שמו הגדול כתר מל' דא"ק, ואגדתא רומז על המשכת הק"ו שנק' חוטא יקירא קדישא ולכן כשמזכירים שמו הגדול נמשך שע"י לימוד ההגדה יהי' גם קדושת השם שיומשך עד למטה, וזהו דוקא כח הרבים כו', וקידוש השם כו'.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Toras Shmuel
- Volume
- תר"ם ח"א
- Id
- rh-ma5sdepj
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.