שמורה על ההמשכה שהוא ההמשכת בחי' ההשגחה וסקירה אחת, וז"ע שהמלאכי' אומרים ג"פ קדושקט עד שאומרים ה' צבאות שפי' צבאות הוא אות הוא בצבא דילי'קי ובחי' זו הוא ג"כ קדוש ומובדל כו'.
קיצור. היראה נק' זאת והאהבה זה, זה אלי ואנוהו ת"ת דז"א שנק' הקב"ה קדוש בוא"ו, כי אוא"ס הוא אח"פ ושיומשך ריבוי התהוות הנבראים זהו מהארה בעלמא, וג"ז הוא קדוש ומובדל, ולא כמו הנשמה שמתלבשת ומתפעלת, אלא שסוקר הכל בסקירה א' כו'.
(לה) וזהוקיא דכתי' אין קדוש כהוי'קיב, ופי' בזח"ג תזריע דמ"ג א'קיג, דכמה קדישין אינוןקיד כו' ולאו קדישין כהוי' ע"ש, והענין הוא כי פי' הוי' ל' מהוהקטו שמהוה את הנבראים, ואע"פ שמהוה הכל אעפ"כ הוא קדוש ומובדל ממש מהם בבחי' סוכ"ע ואינו כדמיון הנשמה וכנ"ל, ולכן בחי' קדוש כזה לא נמצא בכל בחי' קדישין דלעילא מפני שבכל סדרי ההשתל' מי שנק' קדוש שהוא מובדל מאיזה דבר, לא ימצא בו ההפכי היינו ההתפשטות והאחיזה בדברקטז שהוא קדוש ומובדל ממנו, משא"כ למעלה באוא"ס ב"ה הסוכ"ע שהוא קדוש ומובדל, ואעפ"כ הוא דוקא המהוה כל העולמות שעיקר החיות וההתהוות הוא מבחי' המקיף, וכמ"ש בסש"ב ס"פ ך"ג וס"פ מ"ח, וכ"ה בע"ח שהמקיף מצחצח הכלי מבחוץקיז, ועמ"ש בת"א בד"ה יביאו לבוש מל'קיח, וזהו אין קדוש כהוי', והיינו משום דאיהו תפיס בכולהו עלמיןקיט ע"י שהוא סוכ"ע, ומחי' ומהוה אותם עי"ז מאין ליש, ועכ"ז לית מאן דתפיס בי' והוא קדוש ומובדל כו'. והנה כתי' שאו ידיכם קדשקכ וברכו את הוי' כי המשכת בחי' קדוש להיות הוי' צבאות צריכה ברכה והמשכה שתמשך בכל דור ודור שלא יסתלק החיות מפני הדור שאינו ראוי לכך, ויהי' נצרך להמשיך