בשם אסתריב וכתי' ורחל היתה יפת תואר ויפתיג מראהיד, פי' יפת תואר בציור האברים לפי תכונתם במדתם ובמזיגתם שכל אבר הוא במדידה, ויפת מראה בזיו הוד קלסתר פנים, וע"כ אנו רואים שיש בנ"א שהם בתואר האברים בתכלית היופי ובמראה אינם ביופי, ויש בני אדם שהם במראה פנים בתכלית היופי ותואר האברים אינו במדידה יפה, ובעבודה תואר קאי על מ"ע כי רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכאטו שיהי' קיום מ"ע כדבעי למהוי שלא יעשה בקרירות כמצות אנשים מלומדהטז ולא עוד שיעשה*17 כדבעי. ומראה קאי על שמירת מל"ת כי מל"ת תלוים בי"היז וכתי' חכמת אדם תאיר פניויח שהארת הפנים נמשך מחכמה וע"כ אנו רואים שבמצות ל"ת לא נמצא כלים שע"י כלים א"א להמשיך רק ע"י שלילה דלאיט כו', אך כ"ז היינו תואר ומראה, וענין יפת תואר ויפת מראה, יפת תואר קאי על מזיגת והתכללות המדות כי רמ"ח היינו מבחי' ז"א שז"א הוא בעל ט' ספירות וטפ"ט פ"א וראש תוך וסוף הוא רמ"ג וה"חכ המגדילים הוא רמ"ח פקודין ומדות נמשכין מהשכל וצריך להמשיך מוחין במדות כדי שתהי' התכללות המדות כמו שאנו רואים שעיקר היופי כאשר יש התכללות מכמה גוונים דמדבר א' לא נמצא בזה יופי אלא כאשר הוא כלול מכמה גוונים אז יש בזה יופי, כך עיקר היופי היינו שיהי' התכללות המדות חסד שבגבורה וגבורה שבחסדכא והיינו כאשר ממשיכים מוחין במדות אז אפשר להיות התכללות המדות, ויפת מראה היינו כאשר נמשך מלמעלה מן השכל, מה שאנו אומרים כי מדות נמשכים מהשכל זהו רק הנהגת המדות שהנהגת המדות נמשכים מהשכל אבל בעצם שרש המדות הוא מלמעלה מהשכלכב, ומראה היינו חכמת אדם תאיר פניו ויפת מראה היינו כאשר נמשך מלמעלה מהשכל כי שרש המדות הוא מלמעלה מהשכל.
וכ"ז הוא בזמן הבית כאשר קיימו מ"ע ומל"ת שאז נק' כנס"י רחל יפת תואר ויפת מראה דהיינו קיום מ"ע ומל"ת, וע"כ נאמר ויאהב יעקב לרחלכג מפני