שהי' בין הערביםצח, והענין דהנה כתיב ויהי ערב ויהי בוקרצט שתחילה הוא ערב ואח"כ בוקר, והגם שבאכילת קדשים הלילה הולך אחר היוםק, זהו דוקא באכילת קדשים אבל בכל הענינים הוא כברייתו של עולם ברישא חשוכאקא והדר נהורא. והנה ביום הוא בירורי ניצוצות של יום ובלילה הוא בירורי הניצוצות של לילה, וכמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרףקב, טרף הוא רפ"ח עם הכוללקג, שהרפ"ח ניצוציםקד נפלו בשבירה וצריך לברר ולהעלות אותם, ובין הערבים הוא בירור הניצוצות דיום ולילה, ובכדי שיוכלו הנשמות דבי"ע לברר על חלקוקה לזאת נצרך עזר ושושבינת דאהרן, ולכן נצרכים לההעלאה שע"י אהרן בכל יום כי בכל יום הוא בירור הניצוצות ולזאת ירדה הנשמה, כי הנשמה כמו שהיתה למעלה היתה בבחי' טהורהקו שהיא נקיקז מכל דבר שאינו דבר נוסף על עצמותו כי ה"ה רק חלק אלקה עצמיות אלקותקח ולמה ירדה למטה להתלבש בגוף ונה"ב, אלא שלא ירדה כ"א בשביל הבירורים, ובכדי שיוכלו הנשמות דבי"ע לברר בכ"י לזה נצרך לאהרן כה"ר בכל יום.
ובזה יובן פי' הפסוק תכון תפלתי קטורת לפניך וכו' שדוד המלך ע"ה ביקש שבירור הניצוצות שבירור על חלקוקט יקובל ככללות הבירורים של בין הערבים וזהו משאת כפי מנחת ערב, והכח לזה הוא מ"ש תפלתי קטורת דכמו שיהי' המשכת פנימי' הוא ע"י הכח דאו"מ דקטורת כמו"כ הכח דקטורת יהי' שיקובל בירור הניצוצות שלו כבירור הכללי דבין הערביים. ובעבודה הו"ע תפילת המנחה, והענין דהנה תפילת שחריתקי כאשר מתפלל האדם אינו חידוש כ"כ כי זהו תיכף בקומו משינתו שאז ה"ה ברי' חדשהקיא, ואף שזהו רק חידוש הישינות שאינו התחדשות גמור