שפג

שעוסק במלאכה כמו בכתיבה עד"מ הרי מוחי' וכל כחות נפשו מלובשים בהעשי' היינו בההשכלה או במלאכתו, ואחר שגומר מלאכתו אז החזרות המוחין למקורן ונפשט מההלבשה, וכמו"כ יובן למעלה דכתי' ששת ימים עשה^מ היינו הבל העליון שמלובש בע"מ ויש בו גם בחי' חכ' וכמארז"ל בעשרה דברים ברא הקב"ה^מא את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה כו' ושבת הוא שביתה הוא החזרות המוחין למקורן היינו לבחי' קדש מילי' בגרמי', ולכן אז זמן הולדת נשמות חדשות^מב, דהנה כתי' אין כל חדש תחת השמש^מג רק חידוש הישנות וכמ"ש המחדש בטובו^מד בכ"י ובכ"ע ובכל רגע מאין ליש, אך זהו חידוש הישנות לא התחדשות גמורה, אבל לעילא משימשה יש התחדשות.

וביאור מה שמחלקים תחת השמש ולעילא משימשא, דהנה אי' בהרמ"ז דאור הגנוז^מה הוא פנימיות יסו"א ועז"נ ופני לא יראו^מו, והארת יסודו מאיר בת"ת דז"א (וכמו"כ בבינה וכמו עד"מ רב המשפיע שכל לב' בנ"א א' בעל שכל גדול והב' קטן ממנו, הבעל שכל גדול מקבל את השכל טוב יותר מהשני וכמו"כ יובן בבינה ות"ת שבשניהם מאיר הארת החכ' אך ה"ז כמו הב' מקבלים)^מז וזהו הנק' שמש ועז"נ כולם בחכ' עשית^מח שאפי' בעשי' יש ג"כ חכ', וכ' שבכ"מ שנז' בזהר ובמקובלים הקדמונים דשמש הוא ת"ת דז"א ר"ל הארות יסו"א שמאיר בת"ת דז"א, ולפ"ז יש ג' מדרי' הארות יסו"א שמאיר בבינה וזה נק' תחת השמש והוא רק חדוש הישנות, ב' עצם יסו"א שנק' אין דאפי' הארת החכ' שמאיר בבינה ששניהם מוחין מ"מ עצם החכ' (אפי' כמו שהיא בבינה) הוא אין (כנ"ל) מכ"ש כמו שהוא בחכ' ה"ז אין והוא לעילא משמשא, ג' פנימיות יסו"א שחשוב כפנימיות ע"י שאינו מתגלה עכשיו רק לע"ל.

והנה הגם שנת"ל דחכ' יש בכל המדרי' וכמ"ש כולם בחכ' כו' מ"מ הנה כתי' ה' בחכ' יסוד^מט כונן שמים בתבונה, הרי השמים שרשו מתבונה היינו החכ' כמו שנתלבשה בבינה אבל ארץ שרשה מחכ' בעצם, והנה צ"ל תחילה והלא שמים גבהה מעלתו על ארץ מפני מה שמים הוא מתבונה וארץ מחכ'. והענין דהנה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org