קעד

שלא מאהבה רבה הזדונות הם כשגגות אבל לא נתהפכו לגמרי להיות טוב, וזהו דעת האוסרים המור באכילה דעם היות שנתהפך וריחו טוב מ"מ לא חזר להיות הוא עצמו מותר באכילה והרר"י סובר שנתהפך לגמרי ע"ד זדונות נעשו כזכיות ממש.

והנה מרדכי שנק' ע"ש מירא דכיא היינו שהוא^תתלז מקור הביטול שהוא בחי' יסוד אבא^תתלח שבחכמה^תתלט כח מ"ה^תתמ ובחכ' אתברירו, ולכן נק' איש יהודי ע"ש הביטול דחכמה כח מ"ה, ולעו"ז דמרדכי הי' המן שהי' יש גדול מאד היפך ממש הביטול דחכמה, ולכן אמר בלבו למי יחפוץ המלך^תתמא לעשות יקר יותר ממני שלא מצא מציאות נכבד יותר ממנו מפני עוצם ישותו וגסותו שהי' יש ודבר נפרד גם בעיני עצמו, ונפרד מאחדותו ית' לומר אני ואפסי עוד^תתמב, כי הי' מזרע עמלק^תתמג דכתי' בו ראשית גוים עמלק^תתמד כי הז' שבפסוק הכנעני והחתי^תתמו כו' בעבודה הם ז"מ הרעות^תתמה תאוות^תתמז ורציחה^תתמח כו', ועמלק הוא גסות הרוח^תתמט שהוא המקור לכל מיני רע, כי גה"ר הוא מקור לכל זמה"ר^תתנ, ולכן להיותו לעו"ז

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org