וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך
קצ
שהחכ' מקבל מהכתר, וגם בח"ס שייך לומר כן ע"ש פ"ד, וי"ל שלכן נק' החכ' אין כו', וכאשר בבינה מתקבל בבחי' הרחבה עז"נ להנחיל אוהבי יש, ש"י עולמותיט, וזהו שרש ההפרש בין שבת ליו"ט שהשבת נק' קדש כמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, ויו"ט נק' מקרא קדש, כי מה שהשבת נק' קדש שהוא לשון מובדל לפי שענין השבת הוא בחי' עליות העולמות למעלה מעלה כמו למשל כאשר אדם עוסק במלאכתו בכתיבה עד"מ וכדומה אז יורדים ומתפשטי' כחות נפשו ונתצמצם בעסק דבר מעשה ההוא, וכאשר שובת ממלאכתו אז חוזרים כחותיו למקורם ושרשם ונכללי' שם ושובת ממה שירדו כחותיו למטה תחלה, ולכן בשבת נא' וישבות ביום השביעיכ, והיינו כי כל ימי המעשה נמשך וירד מאתו ממקורו בחי' הבלכא לעשרה מאמרות יהי אורכב כו' וביום השביעי שבת ממלאכתו ונתעלו כל העולמות לשרשן, לכן שבת נק' קדש למעלה מגדר המשכה, ואז זווגא דכנס"י במלכא קדישאכג היינו להוליד נשמות חדשות דכתי' אין כל חדש תחת השמש, בקהלת סי' י"א ט'כד, כי אחר ההשתלשלות אין כל חדש רק לחזק הישינות אחר שכבר בא בגדר ההשתלשלו' אורות בכלים א"כ אין כל חדש רק לחזק כו', אבל בשבת כשחוזר ונתעלה לשרשו למעלה, אז נמשך ומתגלה הארה אורות נשמות חדשותכה, וזהו שלמעלה מן השמש יש חדשות והיינו בחי' נשמות חדשות.
והרמ"ז ר"פ בהעלותך דקמ"ח ע"ב כ' בד"ה והוא שמשא כו'כו וז"ל נודע שאור הגנוז הוא בחי'כז פנימיות יסוד אבא דכתי' בי' ופני לא יראוכח, אבל הארתכט יסודו שמאירות בתוךל זעיר ה"ס השמש, באופן שמה שתמצא בזהר ובדברי הקדמונים שהתפארת ה"ס השמש ירצה לומר אור זעיר שמצד אבא, והוא מאיר לכל דכתי' כולם בחכ' עשיתלא עכ"ל. וא"כ צ"ל משנ"ת שכשמקבל מבחי' חכ' יש כל חדש לחדש נשמות חדשות, צ"ל שיש בזה ג' מדרגות, הא' הוא הארת יסוד אבא כשמאיר בז"א הוא סוד השמש ובבחי' זו אין כל חדש, ויסוד אבא בעצמו הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תר"ם ח"א
- מזהה
- rh-6mnpst89
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.