תטז

שותפים באדם^לז אב ואם והקב"ה, והגם שחלק אב ואם אין ערוך לגבי חלק הקב"ה מ"מ נק' בשם שותפים מפני שהם בעלי בחירה^לח והרי יכול לבחור שלא לישא אשה ולא להוליד בנים וכאשר בחר לישא אשה והוליד בנים נק' עש"ז בשם שותף, אבל צבא מעלה אינו כן כי אינם בעלי בחירה כלל והם רק כגרזן ביד החוצב בו, וכמו שלא שייך לומר שכלי המחרישה הוא שותף עם האדם העושה בו וע"י, שהרי האדם יוכל בידים ג"כ לחרוש אלא שהוא ברוב טורח וריבוי זמן ולא יהי' כ"כ בעומק וע"י כלי המחרישה יהי' במהירות ובנקל ובעומק יותר, וכמו הגרזן שחוצבים בו וע"י אבנים מהר הרי יוכל ג"כ באצבעות ידיו לעקור את האבן מההר אלא שיהי' ברוב טרחה, וא"כ אין נופל כלל עליהם לומר שהם שותפים להאדם, וכמו"כ כל צבא מעלה אינם אלא כגרזן ביד החוצב בו שאינם בעלי בחירה כלל וכלל כמו הגרזן שאנו רואים שהאדם כאשר ירצה וחוצב בהגרזן ואם לא ירצה לא יחצוב בו, אבל הגרזן גם אם ירצה לחצוב לא יפעול כלום, כמו"כ הם צבא מעלה שאין בהם ממש מצד עצמם אלא כגרזן ביד החוצב בו, ומה שארז"ל אין אומן בלא כלים^לט אין הפי' שבלא כלים אינו אומן כלל, כי אם אין לו כלים ה"ה ג"כ אומן, אלא שהכלים הם המביאים את אומנות האומן מהעלם אל הגילוי, כי בלא כלים הלא לא ניכר פלאות^*40 האומן והרי הוא כמו שאינו אומן כלל כי מאי נפ"מ אם הוא אומן או לאו אם אינו מוציא אומנותו מהעלם אל הגילוי שיהי' ניכר הפעולה שלו אבל באמת הכלים הם רק כמו צבת שבהם וע"י יאחוז האומנות של האומן.

וזהו מ"ש אין עוד כי מלבד שלא להם לבד ניתן הכח להשגיח על מעשה התחתונים עוד זאת שגם בש' שותפים ג"כ לא יקראו שאינם דבר נוסף על עצמותו כי אין בהם ממש כלל וכלל, אלא הקב"ה בלבדו הוא המשגיח על כל פרט ופרט, ובדרך כלל יש דומם צומח חי מדבר ובדומם יש הרבה מינים לאין שיעור^מ וכמו"כ בכל מין ומין יש ריבוי פרטים, וכמו"כ הוא בצומח וחי, והקב"ה בעצמו הוא המשגיח על כל פרטי פרטיות המין, וכמ"ש המחדש בטובו^מא בכל יום תמיד מעשה בראשית שבטובו שלו העצמי' ממש מחדש מע"ב דכמו שבתחילת הבריאה הי' ע"י טבע הטוב להטיב^מב כמ"כ הוא עכשיו ממש שהוא מהוה ומחי' ומשגיח בכל רגע ורגע, אלא דמ"ש בכל יום הוא דבכדי שיבין האדם זאת הוא בנקל להבין יותר מכל יום, דכמו שבתחילת הבריאה הי' כברייתו של עולם

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org