קי

והיצה"ר הם מב' שמות הוי' ואלקי' שיצה"ר נשתלשל מצירופי' אחרונים דשם אלקי'^*52, ולכן ע"י שישוב אל לבבו להיות בכל לבבך בשני יצריך עי"ז יתחזק אצלו הידיעה איך כי הוי' הוא האלקי' כולא חד^נב בלא פרודא כלל, וצ"ל בבחי' דעת והכרה שזהו הציווי וידעת^נג בבחי' דעת והכרה ולא בדרך העברה בעלמא כ"א להתבונן ולקשר דעתו בחוזק^נד כאומרו דע את אלקי אביך^נה והיינו ע"י שיעבדהו בלב שלם היינו בכל לבבך בשני יצריך כו'. והנה ע"י בירור נה"ב והבאתו שיבא לאהבה את ה' הנה עי"ז מתעלית הנה"א בעילוי אחר עילוי כי הנה"ב גדולה ורב כחה להעלות הנה"א בעילוי אחר עילוי כו', וכמ"ש מזה בת"א ד"ה ונתתי לך מהלכים^נו ובכ"ד.

ג) ואמנם כדי שיוכל להעלות את הבהמה צריכה תחלה לסמיכה שז"ע מ"ש וסמך ידו על ראש העולה, פי' העולה היא נפש הבהמה העולה מנפילתה בשבה"כ צריכה להיות נסמכת מהאדם, ע"י שסומך שתי ידיו עליו בכל כחו. והענין הוא דהנה אנו רואים שיש כח ביד להעלות את האבן עד"מ היפך טבעו ורגילותו, שטבע האבן הוא ליפול למטה ולא שיעלה במעלות ברום שמים, ואמנם כשזורקו בידו הרי אנו רואים שעולה מעלה מעלה היפך טבעו, והיינו מפני שנמשך אור מקיף מהיד ע"ג האבן ומקיפו ונושאו ברום שמים עד שתכלה כח היד ואז נופל לארץ, כמש"נ מזה בד"ה ועתה יגדל נא כח אד' שלא נדפס^נז, ועד"ז יובן בהקרבת הבהמה להיות כי הבהמה בעצם הנה נפש הבהמה היא היורדת למטה לארץ^נח ובכדי שיהי' בה כח לעלות צריכה סמיכה מבחי' אדם, וזהו וסמך ידו על ראש העולה, והסמיכה צ"ל בכל כחו בשתי ידיו, כח בגימ' ב"פ יד^נט.

ועפ"ז יובן ג"כ ענין הסמיכה מה שהמל' נסמכת בת"ת ז"ע וסמך את ידו, וסמיכה בשתי ידיו היינו שמאלו תחת לראשי^ס וימינו תחבקני להעלותה,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org