מט

קנמן בשם^קנג כו' שהוא ענין הריח, א"כ הי' תערובות בחי' פנימי ומקיף, והיינו להיותו בחי' הממוצע בין פנימי למקיף לכן הי' יכול לסבול שניהם, ועכ"ז מהותו הוא שמן שהוא משקה היינו מה שנמשך בבחי' הפנימיות, והיינו כי עיקר המכוון מהמקיף שיומשך בחי' או"פ רק שא"א בלי ממוצע כו', ומ"מ בחי' מקיף נקרב ביום המשח אותו שהכל בחי' אחד, משא"כ שארי הקרבנות שהם אכילת מזבח, ולזבח השלמים^קנד, כל הבקר לעולה^קנה הי' אחרי המשח, שמתחלה הי' צ"ל בחי' המקיף שז"ע בחי' החינוך, ואח"כ הי' אכילת מזבח, ולכן בקרבנות שהם אכילת מזבח כתי' אחרי המשח אותו, ובקטרת והבאת הקערות שהם בחי' מקיף ובחי' כבוד כתי' ביום המשח^קנו כו'.

ועפ"ז יובן ג"כ ענין קריאת שם חנוכה שכינו רז"ל על המצא הפך, והצלתם בהצלחתם שגברו מ' בית חשמונאי, דהנה פי' שטמאו כל השמנים^קנז שהי' בהיכל, זהו שכמו שיש בקדושה^קס בחי' חכ'^קנט כן בלעו"ז יש בחי' חכ' דקלי'^קנח שהיא לעומת בחי' הקדושה ממש, ולכן הפליגו כל ספרי המוסר בלימוד חכ' חיצוני'^קסא, ובגמ' אמרו שילמוד בשעה שלא יום ולא לילה^קסב, וע' בסש"ב שביאר איך שמטמא חב"ד שבנפשו^קסג, והיינו שנמשך בחי' או"מ דטומאה ששרשה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org