דשוה ומשוה קטן וגדולכו, וכשיתבונן בזה יהי' לו לב נשבר ונדכהכז, דמאחר דשוה ומשוה קטן וגדול ממילא גם עבר עתיד והוה הם ברגע אחתכח, ובזה ישקיט לבו בתאוות גשמים, דבזמן כמה שנים קודם לא עלה על דעתו לרצות תאווה זו וכמה שנים אח"כ לא יהי' הדבר ולא ירצה אותה כ"א על זמן הווה, ובזמן קטן זה אינו יכול לכוף א"ע, ויהי' בעיניו כמו שכבר עבר או כמו זמן שיהי' דמאחר דעבר עתיד והווה הם ברגע א'. וזהו אתה פוררת בעזך יםכט, הנה בים יש כמה מדרי' ויש בחי' מצולת ים וכמ"ש ותשליך במצולת ים כל חטאותםל, וכדי שיפרר הים דכל זמן שיש איזה תאווה ה"ז מציאות היש וכשמפררים אותו אינו נשאר מאומה, והוא ע"י בעזך היינו תוקף עוז ההתבוננות בגדולת א"ס ועי"ז יפרר הים.
וזהו"ע גן נעול דהנה גן הוא להתענג בו וכמו"כ ג"ע הוא תענוג אלקות, וזהו גן נעול שלא יהי' לו תענוג אחר כ"א תענוג אלקי, וכמ"ש מי לי בשמיםלא ועמך לא חפצתי בארץ, כל מה שעמך לא חפצתי רק א"ס עצומ"ה, ובמדרש אי' גן נעול אלו הבתולותלב דהנה אי' בכהאריז"ל בתולה מעיינה חתום בחותם הבינהלג, וזהו ג"כ כנ"ל שע"י ההתבוננות כנ"ל עי"ז מעיינה חתום שיהי' רצון פשוט ותענוג אלקי לבד, וזהו השבח שכ' בתורה על רבקה והנערה יפת תואר וטובת מראהלד מאד בתולה ואיש לא ידעה שלא שלט בה הקליפה, דהנה מאד הוא בלי גבוללה, ויפת תואר הוא בינה עילאהלו אי' עילאהלז ועל ל' החסידות הוא פנימיות הלבלח ורבינו ז"ל בלקו"ת מפרש שהו"עלט רעו"דמ, ועל ל' אהבה הו"ע אהבה בתענוגים שיש אהבת עולם ואהבה רבה ואהבה בתענוגים למעלה משניהם והגם שהוא מעט ובלתי שכרמב שהרי הו"א מתענג אבל מ"מ מאחר שיש לו רעו"ד דהיינו רצון פשוט לאלקות לבד א"כ התענוג ג"כ תענוג אלקי, וע"י מה