(ב)ושרש ענין בצלמנו כדמותנו, הנה כה שהוא בחי' כדמותנו הוא בחי' מל'יא, וזה הוא בחי' ת"תיב, שנמצא בחי' בצלמנו הוא בחי' ז"א, וכדמותנו הוא בחי' מל', ובעבודה הוא בחי' יחו"ע ויחו"תיג, בצלמנו הוא בחי' יחו"ע, וכדמותנו הוא בחי' יחו"תיד, ושרש הענין הוא דכתי' לך ה' הגדולה והגבורהטו שמדת גדולתו ית' וכן מדת גבורתו ית' בטלים בתכלית באוא"ס ב"ה, וכן כל המדות הם בתכלית הביטול לאוא"ס ב"ה, וזהו לך שעולה מספרו חמשיםטז שע"ביז שכמו השער משמש כניסה ויציאה*18 כך הם השערים דבינה שבהם נכנסים המדות להבטל באוא"ס ב"ה עצומ"ה, והיינו שבינה הוא בחי' השגה בהתבוננות גדולת א"ס איך שכולא קמי' כלא חשיביח, ולית אתר פנוי מיני'יט, וע"י השגה זו מתבטלת המדה מבחי' חפצה ורצונה לאהוב איזה דבר שתהי' בחי' אהבה זו בבחי' כליון לאוא"ס, ולהיות כי ז' מדות נחלקים כ"א לז' שעולה מספרם מ"ט, לכן יש מ"ט שע"ב*20 היינו לכל פרט מדה יש שער שהוא בחי' התבוננות פרטיות בהשגת אוא"ס ב"ה איך שאני הוי' לא שניתיכ וכולא קמי' כלא חשיב שעי"ז תהי' המדה זו בבחי' לך ה' הממלכהכא, ולכאו' צ"ל למה כפל לאמר פעם ב' לךכב, דהל"ל בפסוק הראשוןכג כשאמר פעם הא' לך, גם תיבת הממלכה ג"כ, אלא ע"כ בהכרח לומר דאםכד היות שגם בחי' הממלכה בטל וטפל בבחי' לך עכ"ז אינו כמו הביטול דבחי' המדות דז"א, כ"א באו"א, והיינו שיש ב' בחי' בענין הביטולכה, הא' הוא בחי' ביטול היש לאין שהוא ג"כ ביטול שמבטל בחי' ישותו וגשמיותו נגד בחי' האין המהוה היש, ועכ"ז אינו בחי' ביטול אמיתי לגמרי כ"א יש ובטל, והיינו שמבטל בחי' ישותו וחשיבותו ועכ"ז הנה הוא בבחי' איזה מציאות, ויש מי שבטל ולא נתבטל לגמרי ע"ד כמו בחי' הביטול דמ"הכו שבטל