רצד

כי עבודת הקודש עליהן בכתף ישאו^לה והוא נשא את הארון בעגלה^לו וצ"ל מה הי' החטא של דוד שנענש^לז ע"ז ולמה נענש דוקא בשכחה, ובזה דוקא ששכח לישא את הארון בכתף ונשאו בעגלות, והענין דדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות תלוי בתורה דהנה תפילין הם המשכה^לח מלמעלמ"ט ואם יארע פסול בהתפילין בטל כל ההמשכה וכן קרבן הוא העלאה^לט מלמטלמ"ע אימתי כשהוא כתיקונה אבל כשיחשוב הכהן^מ איזה מחשבת חוץ^מא בטל כל ההמשכה והעלאה, והמשכה זהו חיות כל העולמות, ודוד שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע מאחר שכל חיות כללות העולמות תלוי בתורה והוא לומד תורה וא"כ אינו תופס מקום כל עניני גשמיות, וזהו שהי' מעדן עצמו כתולעת^מב בעת שלמד תורה שהרגיש התענוג שיש בתורה ולא הי' תופס מקום אצלו כל התענוגי העוה"ז, אך הנה בחי' זו הוא בחי' חיצוניות שבתורה אך הנה יש עוד בחי' פנימיות התורה שעלי' נא' לא ידעה^מג אלקים הבין דרכה^מד פי' כשמשיגים נו"ן שערי בינה^מה אז יכולים להבין הדרך של תורה, וכתי' ואהי' אצלו אמון^מו אצלו דוקא ועל ל' הקבלה הוא שעשועי המלך בעצמותו^מז שלגבי בחי' זו כל בחי' חיצוניות התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ומפני ששיבח את התורה בחיצוניות לכן נפל בשכחה שהוא מאחוריים וחיצוניות והוא מדה נגד מדה^מח, והעיקר הי' ששכח לישא את הארון ונשאו בעגלות דהנה על הארון^מט כתי' כתובים משני עבריהם^נ מזה ומזה הם כתובים ואי' בירושלמי שהיו כתובים מכל צדדיהן^נא ולא הי' בחי' אחור כלל לכן צריכים לשאת אותם בכתף כדי לחברם באחורים ולא יהי' שכחה, אך העונש שלו הי' צ"ל שיפול בשכחה מדה כנגד מדה ואם לא הי' שוכח לשאת את הארון בעגלה לא הי' נופל בשכחה לכן שכח לשאת את הארון בכתף ונשאו בעגלה. ובעבודה ענין השכחה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org