תז

שנרקב יותר צומח ממנו אח"כ בריבוי יותר (וכמו אחר גלות מצרים הי' מ"ת ולהגילוי דלע"ל צריכים גלות כו' שהוא גדול מגלות מצרים^קיט ) וכמו"כ במצות כתי' זורע צדקות^קכ מצמיח ישועות (שע"ה נהורין^קכא ) שזרען בארץ והם ישראל שנק' ארץ חפץ^קכב כדי שיהי' הצמיחה, ועיקר הצמיחה הוא לפ"ע הרקבון והוא הביטל לכן ע"י שעושה המצוה ומבטל א"ע לאלקות נעשה העלאת מ"ן, ועי"ז נעשה הצמיחה הוא המשכות מ"ד^קכג, והנה עיקר הרקבון הוא במל"ת דוקא שהוא הכפי' וההכרח שלא יעשה ד"ז כלל א"כ הביטל גדול יותר ממילא הצמיחה היא ג"כ בריבוי יותר, וזהו שמי עם י"ה שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח^קכד שמ"ע תלויות בו"ה שהם זו"נ ומל"ת בי"ה שהם חו"ב^קכה עכ"ה) בא לבנות בית ועשית מעקה לגגך^קכו ומזוזה.

והנה הניצוצות שנפלו בשבה"כ נתפזרו וזה שכ' כד' רוחות השמים^קכז פרשתי אתכם (וארז"ל ע"פ צדקות פרזונו בישראל^קכח ) צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרן בין האומות^קכט, והוא ללקט הניצוצות, וזהו וילקט יוסף את כל הכסף אשר במצרים^קל הרי שלקט כל הנצוצות דאי' בספרי' דר"ב נצוצות נפלו במצרים^קלא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org