קלא

ע"י יזמרך כבוד אותיות התורה ולא ידום מתעלות למקורן ושרשן כנ"ל^רלא לכן יוכלו גם ישראל להיות לעולם אודך ולעלות בעילוי אחר עילוי מעלה מעלה דהא בהא תליא^רל כו', ועד"ז יובן איך ע"י שירה הזאת אמרו משה ובנ"י ג"כ שירה כו', וביאור הענין דכתי' התהללו בשם קדשו^רלב דלכאו' אינו מובן לשון התהללו שהוא לשון נפעל דמשמע שבהם נמשך בחי' תהלה, והרי^רלג אדרבה הם מהללים את ה' והל"ל הללו את שם קדשו ומהו לשון התהללו. אך הענין יובן עפמ"ש אד' שפתי תפתח^רלד ופי יגיד תהלתיך, וביאור פסוק זה יובן עד"מ הנה כשאדם מתפלל ברוב העתים צריך ליגיעה רבה בהתבוננות עד שיפעול בלב, ולפעמים א"צ ליגיעה כלל רק מיד שתעלה במחשבתו אחדות ה' וגדולתו תמשך הלב מאליה בהתפעלות מבלי שידע מי הוא המושכה בעבותות אה"ר וכפלא יחשב בעיניו מהיכן באה לו הכוונה ברעותא דלבא מאליו וממילא כו'. אך הענין הוא, דכתי'^רלה למען יזמרך כבוד ולא ידום, וכתי' אלקי' אל דמי לך^רלו, ופי' בזהר דקאי על בחי' מל' שמזמרת תמיד נהורא תתאה קארי תדיר^רלז לנהורא עילאה ולא שכיך כו', וזהו ואני תפלה אני הוא בחי' מל'^רלח הוא בחי' תפלה כו', ובחי' מל' כלולה מע"ס חב"ד ומדות ודבור, ובחי' הדבור ממנו נמשכו עשרה מאמרות המלובשים בעולמות ע"י חילופי' ותמורות וחילופי' דחילופי' ותמורות דתמורות כמ"ש בסש"ב ח"ב בשער היחוד והאמונה בסופו, ובפרט בנשמות ומלאכים כו' שמקבלים שלא ע"י העלם כ"כ^רלט כו' כמ"ש במ"א, והנה כשיש גילוי אוא"ס בתהלה זו של מדת המל' היינו כשהגילוי בחב"ד ומדות עד שגם בבחי' הדבור שבמל' כמ"ש למען יזמרך כבוד, אל דמי לך כו', הנה עד"מ באדם התחתון כשמתפלל ברעותא דלבא וגילוי תשוקת הלב שאז הדבורים יוצאים מעומקא דלבא ורשפי אש ודבר היוצא מן הלב נכנס ללב השומע^רמ עד שגם הוא מתפעל ג"כ מזה משא"כ אם הדבור בקרירות כו', וכמ"כ יובן למעלה בענין ואני תפלה דבחי' מל' שהוא בחי' חב"ד ומדות שבמל' עד גם בחי' הדבור שהוא בחי' האותיות כח הפועל שבנפעלים נשמות ומלאכים מאירים בבחי' גילוי אלקות דברים היוצאים מן הלב כו', עד שמאיר בחי' זו גם בנשמות שלמטה שנמשכים מאליהן להתפעל ולהתלהב לבו^רמא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org