שפד

שמים הם אש ומים^נ מדות העליונות חו"ג^נב אך התגברות החסדים ולכן תיבת מים בפי' בשמים ומתי' אש אינו רק ש'^נא, דרק ש מים בקמץ והקמץ מוציא אלף וה"ז כמו ז"א רובו חסדים^נג, והנה אהבה הרי יש מי שאוהב^נד שה"ה מציאות היש ויש לו אהבה לאלקות אבל ביראה א"א לומר כן שה"ה בטל וא"כ אינו בחי' יש, אף ששניהם מדות מ"מ א"ד כלל, ולכן כונן שמים בתבונה דוקא דאהבה הוא מצד השגה וכמו עד"מ כשרואה בא' איזה הנהגה טובה ה"ה אוהב אותו וכרוך אליו ויראה הוא מצד העדר השגה מפני שאינו משיג אותו לכן הוא ירא מפניו, וזהו כונן שמים בתבונה דאינו שייך שיאהב האדם מה שאינו מובן^נה בשכלו רק כשמתבונן בו וטוב לו הדבר ה"ה אוהב אותו וא"ל ה"ה שונא אותו, אבל ארץ שרשו מעצם החכ', דהנה ארץ הוא בחי' מל'^נו ותמיד הוא בטל ולכן הכל דורסין עליו וכל הבנינים עומדים על הארץ וצמיחה ג"כ על הארץ דוקא וה"ז כמו ביטל העבד לאדונו שמשתחווה אליו שהראש והרגל שוים ור"ל כמו שהרגל אינו שייך שיאמר דעה בהנהגה כמו"כ הראש ג"כ אינו אומר שום דעה כלל, וה"ז כמו הביטל דחכ' לכן שרשה מחכ' דוקא.

וזהו שכ' בזהר באורייתא ברי עלמא^נז, כד ברי קוב"ה עלמא^נח אחזייא דלא אתקיים וברי אורייתא, פי' קוב"ה א"ס המאציל, עלמא אצי', עד דברי אורייתא היינו חכ' דאצי' שהוא חכ' התורה וזהו ה' בחכ' דוקא יסד ארץ, הגם דביטל דחכ' הוא ביטל אמיתי משא"כ ביטל דמל' הוא ביטל היש לאין מ"מ בעבודה יש מעלה בביטל היש, דביטל אמיתי ה"ה אינו מהות כלל וא"כ לא יש עבודה אבל ביטל היש ה"ה מציאות היש דאל"כ ה"ז ביטל אמיתי רק שהיש בטל להאין וכמו העבד שהוא מציאות בפ"ע רק שמבטל דעתו ורצונו לגמרי הרי יש עבודה וכמו המעלה שיש באתכפיי' על אתהפכא, מ"מ ביטל אמיתי הוא ביטל העליון יותר, אך ביטל היש הוא בערך ביטל אמיתי ולכן הם שוים בשמותם וכמו משה עבדי^נט ודוד עבדי^ס, משה עבדי הוא ביטל אמיתי ודוד עבדי הוא ביטל היש ומ"מ נק' שניהם עבד, וזהו שא' דוד ע"ע ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם^סא שהי' בטל לגמרי, וכן חכ' עילאה וחכ' תתאה יראה עילאה ויר"ת יו"ד בראש ויו"ד בסוף^סב, והוא מפני ששניהם ביטל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org