וביום הביכוריםא בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קדש יהי' לכם כל מלאכת עבודה לא תעשוב, הנה מנחה חדשה הוא שתי הלחם שהי' בשבועות, ועליהם נא' סלת תהיינה חמץ תאפינהג וארז"ל כל המנחות באות מצהד חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם, וצ"ל למה כל המנחות אסור להקריב חמץ וכמ"ש כי כל שאורה וכל דבש כו' הגם שהי' נאכל לכהניםו אך באמת אין זה לגריעותא שתי הלחם צריכים להיות דוקא חמץ. והנה צ"ל תחילה ההפרש בין שבת ליו"טז, שבת הוא קדש וכמ"ש ושמרתם את השבתח כי קדש היא ויו"ט נק' מקראי קדש וכמ"ש אלה מועדי ה'ט מקראי קדש, דהנה קדש הוא קדש מילי' בגרמי'י וכמ"ש והחכ' מאין תמצאיא שהחכ' ג"כ אין דזהו תמצא ל' מציאהיב, ועז"נ אלפים שנה קדמה תורה לעולםיג שקדמה למעלת ומדרי' העולם, דאלפים אין ר"ל בזמן אלא אלפך חכ' ואלפך בינהיד והוא בחי' קדש כו' ונק' אין, ומקרא קדש הוא הארת החכ' בבינה ואי' בע"ח שהארה זו הוא בדרך חלוןטו, דהנה בכל ספי' יש פרצוף והיינו הע"ס הכלולים בה, והיסוד של כל ספי' הוא נק' חלון ופעמים נק' יו"ד שהוא נקודה חדא, ומ"ש חלון הוא כוונה א', להורות על הצמצום, כמו עד"מ כשאין דופן לבית הרי השמש זורח בכל הבית והדופן מעלים ומסתיר וע"י החלון מאיר הארה מצומצמת וכמו"כ למעלה הארת יסו"א שמאיר בבינה הוא הארה מצומצמת, וגם זאת משתנה בבינה שה"ה קדוש בוא"ו ומה שנתוסף אינו מעלה שהרי אינו קדשטז וגם ציור הוא"ו הוא י' ברישאיז וכשנמשך ממנו קו ה"ז ו' הרי נתוסף בו וגם זה אינו מעלה שהרי נשתנה, וגם היו"ד כולל מספר היותר גדול מו', דיו"ד כולל עשרה ווא"ו כולל ששה, נמצא שהארת החכ' המאיר בבינה הוא רק הארה מצומצמת וג"ז נשתנה בבינה.