הארהלו, ובשניהם שייך לומר קודם הגילוי וההפרשה כו', דאצי' הוא אלקותלז שקורין בל"א געטליך ולא אלוהלח לכן אין בחיק אצי' לברוא יש מאין רק בכח האיהו שמתייחד עם גרמוהילט, שאם נא' דאצי' הוא אלוקה א"כ שם אלקים שמתלבש בהכלי מה חילוק יש בין האור להכלי אלא שזה אלוקה וזה אלקות, א"כ כלליות השתל' העולמות הם משם והארה בעלמא ולמה ירצה בההארה יותר טוב לו שירצה בהעצם וזהו בכל מאדך שיהי' לו רצון פשוט לאלקות.
והנה עתה נתבונן למי נייחס האהבה להנה"א או להנה"ב, הגם שהסתימה הוא מהנה"ב ומזה בא להאהבה מ"מ עצם האהבה בא מצד הנה"א, וכמו המים כשסותמין אותם שבוקעים הסתימה בתוקף עוז הוא מעצם כח המים כמו"כ כאן הוא ממה שנתקבץ כחות הנה"א עצמו ולא שנתוסף לו כחות הנה"ב א"כ האהבה הוא מיוחס להנה"א, רק שבלא הגוף והנה"ב לא הי' בא לאהבה כזו וכמ"ש גבי מלאכים ויעמידם לעד לעולםמ אפי' בבחי' לעד לעולם שהם עליות המדרי' הם בבחי' עמידה שהכל רק במדרי' אחת, וכמו"כ גבי נשמות כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניומא רק שמלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכליםמב והוא שנבראו ונוצרו כך אבל לא שנתעלה לבחי' פנימיות הכלים, אבל ע"י שנתלבשה בגוף והנה"ב יוכל להתעלות למעלה מעלה וכמשנת"ל (ה' ד"ה יפה שעה א'מג ע') דהעלי' היא מבחי' איהו וגרמוהי דהנשמה אף שטהורה היא דשרשה מטה"עמד זהו בחי' איהו וגרמוהי והעלי' לבחי' איהו וחיוהי שהוא בבע"ג והוא גילוי ההעלם וזהו"ע לאשתאבא בגופא דמלכאמה, אך עיקר העולה הוא הנה"א מצ"ע וכמ"ש רוח האדם העולה היא למעלהמו שיש בה כח לעלות, והוא ע"י סתימה דנה"ב.