תקכח

בהיפך על ידי יג"מ שהתו' נדרשת בהן נמשך י"ג ת"ד, ולכן אמרו א"ת שושנים י"ג ת"ד אלא ששונים יג"מ שהתורה נדרשת בהם כי ענינם א' הוא, ולכן בפסוק דודי לי שקאי על יצ"מ שהי' הכנה למ"ת, ועל מ"ת עצמה נא' הרועה בשושנים שהוא בחי' יג"מ שהתו' נדרשת שעי"ז נמשך יגמה"ר, ובפסוק אני לדודי שקאי על התשובה נא' הרועה בשושנים שהוא בחי' יגמה"ר כו', רק שפסוק דודי לי זהו כשההמשכה שהיא מלמעלמ"ט כמו ביצ"מ ומ"ת שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה^תלא, ובנון יום ירד ה' על ה"ס ונתן לנו התורה^תל שזהו מלמעלמ"ט לכן נא' דודי לי תחלה ועי"ז אני לו, אך פסוק אני לדודי קאי על התשובה שהיא מלמטלמ"ע נא' אני לדודי תחלה ועי"ז דודי לי כו', ועכ"ז נמשך גם ע"ז סיוע מלמעלה וזהו שאני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וס"ת ד' יודין שהם <30>

ּ ארבעים נגד ארבעים יום שמר"ח אלול עד יוהכ"פ שהוא זמן^תלב התשובה שאז נמשך הכח מלמעלה בחי' אתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת^תלג והיינו הכח שיוכל לבוא לבחי' תשובה כו'.

קיצור. לבוא לידי תשובה זהו ע"י התבוננות ירידתו וריחוקו מה' אחד, ועי"ז אני לדודי ואז ודודי לי החזרת פב"פ, ובשניהם נא' הרועה בשושנים כי יג"מ שהתו' נדרשת בהם מכוון כנגד יגמה"ר, וכמ"ש הרה"מ בפי' אל נא רפא כו' שנמשך ק"ו כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org