[למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה
תרס
ותפילין דמארי עלמאצ מה כתי' בהו כי מי גוי גדולצא כו' שעיקר ההמשכה בחכ' הוא בשביל נש"י כו', וכנ"ל בענין ונפלינו כו' שביקש משה כו' שזהו ע"י שגם מבחי' פלא יומשך ע"י בחי' החכ' דוקא כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זוצב.
וענין מצות הצדקה למעלה ז"ע להחיות רוח שפליםצג שלגבי' ית' כולם דלים ושפלים אפי' עולמות עליונים והו"ע בחי' המשכת חסדו ית' להיות בחי' חסד באצי' שז"ע חסד יבנה, וכמ"ש מזה במ"א בפי' הפסוק כי אמרתי עולם חסד יבנהצד שכדי להיות בחי' עולמות נבנה מדת החסד וטוב מכלכל חיים בחסדצה שבחי' חסד זה עצמו הוא בחי' חיים לעולם, ולא כמו למטה שהחסד גורם ההשפעה כ"א שבחי' חסד זה עצמו הוא בחי' חיות העולם, והצדקה הוא שיהי' נבנה בחי' חסד זה שבסדר השתלשלות האצילות כו', וזהו שרש ענין מניח תפילין שיומשך בחי' ד"מצו שהם חו"ב ודעת שנחלק לחו"ג כידוע, שז"ע ב' פרשיות כמ"ש מזה במ"א.
ואמנם עדיין צ"ל הלא הספי' נאצלו עם בחי' המוחין חב"ד, ומה"ע הקב"ה מניח תפילין כו', אך הענין דהנה באדם שלמטה שמניח תפילין, הנה התפילין עצמן בשעה שאינו מניחן יש בהם ג"כ כל הד' פרשיות ויש בהם קדושה ג"כ שהרי נק' תשמישי קדושהצז, וכן הציצית נק' תשמישי מצוהצח, ועכ"ז עיקר המצוה הוא כשמניח התפילין או כשמתעטף בציצית שאז הנה הוא מקיים רצה"ע דמצות הנחת תפילין, משא"כ כשמונחי' על השולחן כו', ונמצא כי יש ב' דברים בתפילין עד"מ עצם התפילין ד' פרשיות קדש והי' כי יביאך שמע והא"ש, שרומזי' לד' מוחין, ויש בהם קדושה כו', ועכ"ז אינם מצוה כלל עדיין, וכשמניח אותם האדם אז נעשה מצוה, אשר בה מאיר ומתגלה הרצ"ע, וכמארז"ל בקרבנות נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוניצט, ועד"ז הוא בכל המצות כו', וכמו"כ יובן למעלה בענין הקב"ה מניח תפילין,