היתה מצלעותיו של אדה"רלה, שזה הי' בתחילת הבריאה שגם גופה היתה אחת מצלעותיו דאדה"ר מפני שעדיין לא הי' גוף זולת גוף אדה"ר, אבל אח"כ עם היות <47>
ּ שנתרבו הגופות מ"מ שרש שרשן הם מאחד דהיינו מאדה"ר שהוא וחוה מגוף אחד, וא"כ לפ"ז עם איזה אשה אשר יזדווג האדם הנה הוא מגוף אחדלג, וכן בענין הנשמות הנה כל נשמה ונשמה היתה כלולה באדה"ר שהי' נשמה כלליותלו, וא"כ מ"ע הזיווגי' שהקב"ה יושב ומזווג זווגיםלז מאז גמר מע"ב כמארז"ל, אלא בכדי לזווג שתהי' עזר כנגדולח צ"ל שיהי' שניהם משרש אחד שהגם שכולם היו כלולים באדה"ר מ"מ באדה"ר עצמו הי' בו פרטים רבים, וכמ"ש בכתהאריז"ל שיש שהיו מחוטמולט ויש מפאותיומ ע"ש, וזהו שרש ענין הזיווגים, אמנם כאשר ע"פ אמת כולם היו כלולים באדה"ר שהיו בתכלית הקירוב שקירוב זה אין לך קירוב יותר גדול מזה, ומ"מ נפרדו משך זמן מאז הוולדם עד שמזווגים אותם שארז"ל בן שמונה עשרה לחופהמא, שח"י שנה היו נפרדי' זמ"ז בתכלית, ולכן כשמתקרבים להוליד הולדה בדומה להם וכנודע שאיש ואשה שם י"ה ביניהם וכשמולידים בן ובת נשלם ש' הוי' שבן ובת הם ו"המב, וזה יהי' בדומה להם שהרי לע"ל יהי' ו"ה במדריגת י"ה, וזהו ביום ההוא יהיה פי' שש' הוי' יהי' ב"פ י"המג כו', וזהו בדומה לו, שממילא נעשה השמחה גדולה מאד ששני אוהבים נאמנים שהיו בתכלית הקירוב מאד כנ"ל ונתרחקו בריחוק מקום עד שלא ידעו זמ"ז כלל, כשמתקרבי' נעשה השמחה גדולה למאד מאד, ועד"ז יובן בענין הקרבת הקרבן שמקריבין הניצוץ שהי' מרוחק משרשו ומקורו מאז הי' שבה"כ שנעשה שמחה גדולה מאד נעלה, ונודע כי שמחה ממתיק דיניםמד, ולכן ע"י בחי' שמחה זו מתבסמי' הגבורות דש' אלקי' שעם היות שלגבי בחי' הגבו' דש' אלקי' אינו מועיל הקרבן מ"מ ע"י בחי' השמחה הנפלאה נמתקים הגבורות דש' אלקי' וממילא אין מדה"ד מקטרג כו'.