שבקדושת העשיי' כו'פז, ועכ"זפח מאחר שהיא מע"ס ה"ה כלולה מעשרפט שיש בה גם <74>
ּ בחי' חכ' דעשייהצ שבה מלובשצא חכמה דמל' דאצי' שבה חכ' עילאהצב דאצי' שבה שורה א"סצג, וכמ"ש במ"א הטעם שהשראת אוא"ס היאצד בחכ' דוקא ע' בסש"ב פל"ה בהג"ה, ונמצא כי בכאו"א יהי' מי שיהי' יש בנפשו ניצוץ מבחי' ח"ע שבה שורה א"ס, ולכן כשאינו יכול להאיר מבחינתו הלזו לתוך בחי' פנימיות לבו, ששם הוא מקום גילוי בחי' הארה זו כמובן, ה"ז נחשב לבחי' הניצוץ זה לבחי' גלות ממש, וצריכים לעורר בחי' ר"ר העליונים שעי"ז יצא הניצוץ מבחי' הגלות והשביה ויאיר לתוך בחי' נקודת לבבו כו'.
וביאור הענין יובן ע"פ מ"ש במ"א בענין יעקב אשר פדה את אברהםצה, שתוכן הענין הוא שע"י בחי' ומדריגת יעקב שהי' מרכבה לבחי' הת"תצו היא מדת הרחמיםצז כו' עי"ז הוא פודה את אברהם היינו בחי' האהבה המוסתרת שבירושה לנו מאבותינוצח שיוכל לבוא לבחי' אה"ר בהתגלות לבו, והוא ע"י שיעוררצט ר"ר על ניצוץ נפשו האלקי' אשר ירד ממקורו חיי החייםק א"ס ב"ה דכולא קמי' כלא חשיבקא, ונתלבש בגוף שהיא ממשכא דחויאקב הרחוק מאור פני המלךקג בתכלית הריחוק, ובפרט כשיזכור מעשיו ודבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה, ועז"נ מלך אסור ברהטים בחי' רהיטי מוחאקד כי יעקב חבל נחלתו כתי'קו