תרמח

גג"ת^קא, שלמדת חסדו ית' קראו בשם גדולה, וכדכתי' לך ה' הגדולה, רק בע"ח נז' הכל חג"ת שקרא למדת גדולתו בשם חסד, והענין הוא כי באמת בא"ס ב"ה אינו שייך לומר שמשפיע^קב בחי' החסד כ"א מצד שלגדולתו אין חקר כלל וכמ"ש א"א וגדל חסד כי באור פני מלך חיים^קג, ולהיותו ית' נק' א"א לכן החסד בהגדלה כמ"ש וגדל חסד שהחסד מצד עצמו אין קץ ותכלית לחסדו הטוב (בחי' ורב חסד^קד כמ"ש^קה באד"ר נשא דקל"ג ב') אך הנה חסד זה לא יתכן כ"א בו ית' אשר לו נאה הגדולה זו שלגדולתו העצמי אין חקר כלל וכנ"ל גאה גאה כו' לכן לך דוקא הגדולה כו', משא"כ בנבראי' אינו שייך מדה זו מאחר שבאמת ממילא קמי'^קז כלא חשיבי^קו וכל ההשתלשלו' הוא כטפה נגד ים אוקיינוס^קח ויותר כמ"ש במ"א שאין ערוך לך כלל, לכן^קט בכל סטרא דקדושה הוא בחי' ביטול ואין דכלא חשיבי נהפוך מבחי' גדולה, והיא מדת חסד לאברהם שנמשך מבחי' עפר ואפר כנ"ל, וכן יעקב אמר ע"ע קטנתי מכל החסדי'^קי כמ"ש באגה"ק^קיא, ומעשה אבות^קיב כו', ומ"ש בע"ח חסד ולא גדולה זהו מפני שמדבר בחסד דז"א דאצי' שהוא בחי' אורות בכלים שהכלים הם מוגבלים^קיג ועכ"פ בחי' שרש הגבול גם לפ"ד העה"ק^קיד, וז"ע רל"ו אלפי' רבבות פרסאות^קטו, ועש"ז <70>

ּ נק'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org