למטה, וכח היד אינו נכנס בהאבן בפנימיות רק בדרך מקיף, כמו"כ ע"י קידוש בפה הוא ממשיך או"מ על הבהמה שאו"מ זה הוא נעלה יותר מאו"מ של היד ה"ה מעלה אותה מגשמיותה (דכמו שכח המקיף של היד פועל בהאבן היפוך טבעו שטבעו ליפול למטה והמקיף פועל בו שיעלה למעלה כמו"כ רוח הבהמה היורדת למטהכט, וע"י המקיף הוא מעלה אותו וככה יובן בנה"ב ג"כ שטבעו ג"כ לירד כו' והוא מתעלה ע"י הקרבן וכמשית"ל, וע' משנת"ל (פ' נצבים) בענין הסכירהל דכשהמים מתגברים על הסתימה פועלים הילוך בהעצים והעפר ג"כ שהוא היפך טבעם כו') דאף דשרש הבהמה מתהו שקדם לתיקון מ"מ ירד למטה ע"י נפילה ושבירה ומקבלת חיות מק"נ עד שהוא גרוע יותר מהאדם ולכן הותר שחיטה ונחירת בע"חלא לצורך אכילת מין המדבר, וע"י או"מ זה הוא מעלה אותה מגשמיותה כדי שיוכל ליכלל אח"כ באש של מעלהלב שהוא עיקר ההקרבה וצ"ל ע"י אמצעות הכהן שהוא איש החסדלג ימין מקרבתלד, ונכלל באש של מעלה ואי' בזהר דבב"ר הי' ארי' דאכיל קורבניןלה דפני ארי' אל הימין הוא ג"כ בחי' חסדלז ימין מקרבת ואגב היא לאכללה שמאלא בימינאלח דשרש הבהמה מפני שורלט אל השמאללו ונכלל בבחי' פני ארי'מ אל הימין.
ועוד זאת יש בקרבן דהנה אמרז"ל ע"פ ואם האכל יאכלמא בב' אכילות הכתוב מדבר א' אכילת מזבח והוא בחי' ארי' דאכיל קורבנין ואחת אכילת אדם כהנים אוכלים ובעלים מתכפריםמב, ואכילת אדם מעורר למעלה ג"כ אכילת אדם העליון דעל דמות הכסא דמות כמראה אדם והוא בחי' שם מ"ה וכמ"ש בת"ז במא' פתח אלי'מה באריכות, והוא בירור דמ"ה וב"ןמג, (בפ"אמו ונת' במ"א בד"ה מזמור