תרז

ד) ובכ"ז יובן מ"ש באליהו והשיב לב אבות על בנים כו', שלכאורה מהו השבח בזה כ"כ, אלא שאב הוא בחי' חכ', ובן הוא ז"א, ויש יתרון המעלה ביחוד זו"נ שהוא בחי' שפע העצמי בבחי' הפנימי' כו', ויש יתרון המעלה גם ביחוד חיצוני' דחו"ב שהגם שהוא בחי' חיצוני' עכ"ז היא נעלה יותר מבחי' הפנימיות דזו"נ שלמטה מהם כו', וביאת אלי' יהי' להשיב לב אבות על בנים שגם בבנים יחוד זו"נ יהי' גם מעלת יחוד חיצוני דאו"א, ולב בנים על אבותם שגם בחו"ב יהי' נמשך בחי' שפע העצמי ויחוד פנימי דחו"ב, ואז יהי' רוחנים כמלאכים ועכ"ז יומשך למטה כו', ובחי' זו שייך לאליהו דוקא מפני שהוא הי' תחלה נשמה בגוף, ונזדכך גופו^נז לעלות למעלה להיות מלאך, וכמארז"ל אלי' בארבע^נח, לכן ביכולתו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, וזהו ואדם אין כאלי' כו', והענין כי באלי' סופו מוכיח על תחילתו שכאשר נזדכך ועלה בסערה השמים להיות מלאך מוכרח לומר שגם בהיותו נשמה מלובש בגוף הי' ג"כ מזוכך יותר (וכנודע שהי' בעיבור יב"ח^נט ), וזהו ואדם אין כאלי' שאלי' גם בהיותו ע"פ האדמה הי' ג"כ אדם מבחי' אין^ס, וכן חוני המעגל כל מה שביקש פעל כמארז"ל במשנה דתענית^סא, ושניהם פעלו בענין המטר^סב כרצונם כו'. וזהו וכל שיח השדה כל שיחה דברייתא מרי מתי יתבני כו', והוא מפני שאדם אין כאלי' וחוני כו' לעבוד את הבריות להקב"ה שאם הי' אדם כאלי' כו' הי' כבר נבנה, ומפני שאדם אין לכן שיחה דברייתא מתי יתבני כו' וכמו שא"א עכשיו יהי רצון כו' שיבנה בהמ"ק בב"א^סג.

קיצור. להיות לב אבות כו' ולב בנים כו' ב' המעלות יחד זה יהי' ע"י אלי' שהי' נשמה בגוף ונזדכך להיות מלאך, ולכן מוכרח לומר שגם קודם הי' בבחי' הביטול יותר וזהו ואדם אין שהי' אדם מבחי' אין כו', ומפני שאדם אין לכן וכל שיח הוא בבחי' שדה יהי רצון כו' שיבנה בהמ"ק בב"א.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org