חפץ, וזהו שארז"ל בג' לשונות של חיבהנ חיבב הקב"ה את ישראל בדביקה בחשיקה ובחפיצה וכולן אין למדין אלא מפרשותו של אותו הרשע ותדבק נפשונא, שכם בני חשקהנב, כי חפץנג, דענין חפץ הוא חשיקה ודביקה עד שיתאחד ויהי' אחד ממש והוא בחי' תעלומות לב.
ושרש ענין החפץ הנה חפץ הוא פנימיות הרצוןנד וכמ"ש ועמך לא חפצתינה ולא כתי' לא רציתי דר"ל דבכל מה שעמך שטפל ובטל לך וכמ"ש כי עמך מקור חייםנו אפי' מקור החיים מקור התענוגי' ג"כ טפל ובטל לך, וא"כ אינו שייך שיחפץ בה דמאחר שהוא טפל ובטל, דעת להבין נקלנז שיחפוץ יותר באוא"ס עצומ"ה, וכל מה שצריכים על צד ההכרח שייך בזה רצון שהוא חיצוניות וכמארז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אנינח, ומאחר שכופין אותו ה"ז שלא ברצונו, כ"א ע"צ ההכרח ומ"מ נק' רצון שהוא חיצוניות הרצון, משא"כ חפץ שהוא פנימיות הרצון אינו כ"א לאוא"ס עצומ"ה לבד, וב' בחי' אלו הם מקור ב' בחי' נקודא בהיכלא, דאי' בכהאריז"ל דגולגלתא (בפ"א דמקיף את) דחפיא על מוחא הוא בינה והמוח שגנוז בתוכו הוא בחי' חכ'נט ושרש החכ' מבחי' ח"ס יש שם ג"כ ב' בחי' אלו גולגלתא שהוא בחי' רצוןס ומו"ס בחי' חפץ פנימיות הרצון, וע"י העבודה יכולים להמשיך ב' בחי' אלו רצון וחפץ, וזהו לפני ה' תטהרו בגימ' כתרסא שממשיכים ב' הב'סב שבכתר פנימיות וחיצוניות, וזהו מאד עמקו מחשבותיךסג סתם מח' הוא בחי' חכ' דמח' ויובלא לא אתפרש לעלמיןסד יובל בחי' שער הנו"ן דבינהסה ומח' חכ', מאד עמקו מח' שבבחי' עומק המח' יש ג"כ ב' בחי' אלו, וזהו ממעמקים ב' עומקים ואי' בזהר ב' לשונות ע"ז עומקא דכולא עומקא דביראסו והם ב' יסודות דחו"ב ונמשך מלמעלה ב'