תתצח

עד"מ אחד שהולך בדרך אשר צריך לילך בה אך כשחוזר אח"כ למקומו נק' בש' חזרה וזהו"ע תשובה.

ולהבין כ"ז צ"ל תחילה מה שאי' ששבת הו"ע תשובה^לד כי שבת הוא אותיו' תשב^לה ולכאורה אינו מובן מה שייך שבת לתשובה הלא שבת היא מצוה בפ"ע^לו ותשובה הוא מצוה בפ"ע מהו"ע זל"ז. אך הנה פי' שבת הוא לשון שביתה כי הנה כתי' ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת^לז, כתי' ששת ולא בששת ימים שהי' משמע שבזמן ששת ימים הי' המפעל פועל בנפעל אלא כתי' ששת ימים שמשמע שהששת ימים עצמם נשפלו בהעשי', ופי' ששת ימים הוא ששה מדות העליונות והם נשפלו למטה בהעשי', והוא כמ"ש בזהר כל יומא ויומא עביד עבידתי'^לח ביום הראשון הי' מאיר מדת החסד וביום השני מדת הגבורה וכן ביום השלישי ת"ת, ופי' שנשפל למטה החסד ופעל הפעולה של יום הראשון, כי חסד שלמעלה אינו כמו חסד שלמטה^לט, שחסד שלמטה הוא גרם ההשפעה מחמת שהוא חסדן לכן משפיע לזולתו, אבל למעלה החסד הוא עצם ההשפעה כמ"ש מכלכל חיים בחסד^מ שהחסד עצמו הוא המשפיע חיים, ול"ד חיות אלא גם התהוות כמאמר א"ת מחי' אלא מהוה^מא, נמצא שהמדות עצמן נשפלו בעשיות שמים וארץ. ובאמת כתי' בעשרה דברים ברא הקב"ה^מב את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת שנא' הוי' בחכ' יסד ארץ^מג כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו^מד, ואין זה סתירה כי מדות דתיקון התכללותם מעשר^מה ונמצא בהם גם בחי' מוחין. והוא כמו שאנו רואים למטה באדם כשעושה מלאכה שרוב פעולותיו הוא ביד ומיעוטו הוא ברגל, ואף כשעושה המלאכה באבר אחד ביד או ברגל מ"מ מוכרח להלביש בזה כל כחותיו כמו העין לראות את הדבר העושה כי סומא אינו יכול לעשות מלאכה מחמת שחסר לו כח הראי', וכן ראי' השכל שהוא כללות השכל חב"ד מוכרח להלביש בהפעולה כמו חכ' הוא להמצאות הדבר ובינה הוא השגה והבנה ודעת הוא התקשרות בהדבר^מו, וכן

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org