תשמג

אך לפי משנת"ל דהאהבה בא מצד הסתימה, והסותם הוא הנה"ב וכוונתו שלא יעשה רצונו וכמ"ש בזהר עד"מ זונה עם בן מלך^מז שכוונתה שלא יתפתה, ומ"מ צריכה לעוררו בחום ותאווה, וכשנשלם המכוון שלא נתפתה לו^מח הרי אין הקב"ה מקפח שכר^מט כל ברי' וצריכי' ליתן לו שכר, ובאמת כ"ה שנותנין לו שכר. ויובן זאת ממשל הנ"ל דהנה כשסוכרין המים בנסרים או בעפר ואח"כ כשהמים מתגברי' וסותרים הסתימה מוליכים איתם הנסרים הגם שאין בהם כח ההילוך מ"מ המים פועלים בהם הילוך, וכמו"כ העפר שטבעו לירד מ"מ המים פועלים בהם הילוך ומוליכים אותם דכמו שפעלו הם בהמים היפוך טבעם למנוע הילוכם, כמו"כ כשהמים מתגברים עליהם פועלים בהם הילוך שהוא היפך טבעם, רק שהנסרים שטים ע"פ המים והעפר הולך מתחת למים, וכמו"כ יובן בנמשל דהנה אדם יסודו מעפר^נ וכמ"ש וייצר ה' אלקי'^נא את האדם עפר מהאדמה, וקודם שנפח בו נ"ח הי' הגוף מציאות בפ"ע והי' בו חיות וכמשנת"ל (ה' ד"ה הנ"ל^נב ע') ככה צ"ל שגם האדם שנולד מאדם הגוף הוא מציאות בפ"ע ויש לו חיות, ומשארז"ל מאימתי הנשמה ניתנה באדם משעת יצירתו שלא יסריח^נג צ"ל שהוא חיות הבשר, ומשארז"ל מלמדין אותו כל התורה^נד כולו הלא מבואר בלקו"ת ג"כ שהוא כח על לימוד התורה^נה לאחר יציאתו לאויר העולם, וא"כ מוכרח לומר שהוא רק בהכחות הנעלמים שאם הלימוד הוא בהכחות נגלים הרי הי' זה כמו טבע בנפשו ללמוד תורה אפי' לאחר שסרטו המלאך, והאמת לא כן הוא שאין הגוף והנה"ב מסכימים כלל ללמוד תורה, אלא שהוא רק בהכחות הנעלמים, [אך א"צ לכ"ז דאיך שיהי'] מוכרח לומר שיש מציאות הגוף בפ"ע והוא מעפר רק שהוא עפר חי והוא נעשה חומר לקבל צורת הנפש האדם וכמשנת"ל (ה' ד"ה ואהבת ע') וראי' לזה הוא מגלגולים נפש האדם מגלגל בחומר הבהמה^נז וכמ"ש שם^נו. וכמאמר הכל הי' מן העפר^נח אפי' גלגל חמה ואינו בערך לגבי עפר גשמי רק שיש בו עפרורית וההילוך פועל בהעפרורית, ולפ"ז אין בהגוף כח ההילוך, והנה"ב עליו נא' רוח היורדת למטה בארץ^נט, והנה"א כשמתעלה מעלה עמו הגוף והנה"ב ג"כ וכמו מים שפועלים הילוך בהנסרים והעפר, כמו"כ הנה"א פועל הילוך בהגוף והנה"ב.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org