הצדקה תרומם גוי, להיות בחי' גוי אחד בארץ, והיינו שגם נה"ב תתעלה ע"י הצדקה שאדם עושה שעי"ז היא נפרדת ונבדלת מן הרע הגמור, ומתרוממת גם היא להיות כל מדותי' ולבושיה לה' לבדו, והגםקסב כי כל המצות הם בשביל בירור הנה"ב כמ"ש במ"א בענין לא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריותקסג שקאי על נה"בקסד, מ"מ איןקסה לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כ"כ כמו מצותקסו הצדקה, שבכל המצות אין מתלבש בהן רק כח אחד מנפש החיונית בשעת מעשה המצוה לבד, אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו הרי כל כח נפשו החיוני' מלובשתקסז בעשיית מלאכתו או עסק אחר שמשתכרקסח בו מעות אלו, וכשנותניןקסט לצדקה הרי כל נפשו החיונית עולה לה', וגם מי שאינו נהנה מיגיעו מ"מ הואיל שבמעותקע אלו הי' יכולקעא לקנות חיי נפשו החיונית ה"הקעב נותן חיי נפשו לה', ולכן ארז"ל שמקרבת את הגאולהקעג לפי שבצדקה אחת מעלה הרבה מנפש החיונית מה שלא הי' יכול להעלות ממנה כ"כ כחות בכמהקעד מצות אחרותקעה, ועל בחי' השבת הנפש זו הפליגו רז"ל ואמרו במקום שבע"ת עומדי'קעו צ"ג א"י לעמודקעז כי כל המדות דנה"ב בעצם מציאותן הן תקיפין וחזקים יותר מהמדות הקדושות דנה"א, וכמו בגשמיות הבהמות והחיות הם בעלי כח וגבורה יותר מהאדםקעח, שהטעם הוא לפי שבשרשם הן מבחי' היותר גבוה מאד נעלה בחי' יד החזקהקעט, רק שירדו ונפלו למטה מטה, ואמנם כד אתכפי' ואתהפכא מחשוכא לנהוראקפ הרי נכלל בחי' תוקף זה בקדושה, וזו היא מעלת בע"ת שהוא בחילא יתירקפא כמ"ש במ"א, וזהו שביקש דהע"ה שינצל מכפירים יחידתי, שלהיות כי יש בחי' יחידה שהוא בחי' תוקף והתגברות <61>
ּ הרצון שלמעלה מהטעם גם בסט"א, ונק' כפירים כמ"ש הכפירים