תרנח

וכדומה מ"מ הוסיף רשב"י לומר לשון אסור, מחמת הענינים שמוסיף בהם כאשר לוקחן בדמים כנ"ל, ופי' בגין דלא זכי שא', להיות כי אין ספק שכל הדברים התחתוני' תלוים בעליונים, כי של העוה"ז^סו מושפעים מלמעלה, ועד"מ הזהב מושפע מן השמש^סז בכח הסגולה שמקבל מלמעלה, ונודע מארז"ל ע"פ וזהב הארץ ההיא טוב^סח, שלא נברא זהב^סט אלא לבנין בהמ"ק, וא"כ בהכרח שיש לזהב איזה סגולה רוחני יותר מן הכסף וכן לכסף יותר מהנחשת כי יש למעלה שרש מקורם כו', וא"כ דאם^ע יתחבר התוספת הנוסף מכח המעות על בחי' המצוה עצמה יומשך השפע באור שלם כו', עכהמ"ת^עא מדברי הרמ"ז.

ובס' אור החמה^עב כ' בקצרה שמצות מעשיות אינו דומה ללימוד התורה, ואסר במגנא כו' והעלה מזה שצריך^עג לקנותם בכל מה שישאלו ממנו בין רב ובין מעט, וכ"כ הרמ"ז^עד שכן נהג הרב ז"ל.

קיצור. שיש בחי' חנם בלעו"ז כמו במצרים שאמרו נאכל חנם, שיניקת פרעה מחסד חנם, וכל עיקר הכוונה מגמ"צ^עה הוא לברר הנצוצי', וזהו ע"י מצות מעשיות ולכן צ"ל באגר שלים, שכסף וזהב הם מתחתיות העשי' וגם מעלה הנר"נ שלו, והנפש מלובש בדם ומתברר ע"י העשייה דוקא, וזהו דמים תרתי משמע, הדם הוא הנפש, ודומם העשיי' שגם באבנים שהניח יעקב מראשותיו נעשה הרגש מלבד חיותם הקדום, וא"כ ע"י עשיית המצות בדברים הגשמיי' מתחבר התוס' שמתוסף מהעלאת הניצוצות על עצם עשיית המצוה כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org